Ecclesiastes 4

4:1

verti me ad alia et vidi calumnias quae sub sole geruntur et lacrimas innocentum et consolatorem neminem nec posse resistere eorum violentiae cunctorum auxilio destitutos

ושבתי אני ואראה את כל העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם׃

4:2

et laudavi magis mortuos quam viventes

ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה׃

4:3

et feliciorem utroque iudicavi qui necdum natus est nec vidit mala quae sub sole fiunt

וטוב משניהם את אשר עדן לא היה אשר לא ראה את המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש׃

4:4

rursum contemplatus omnes labores hominum et industrias animadverti patere invidiae proximi et in hoc ergo vanitas et cura superflua est

וראיתי אני את כל עמל ואת כל כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרעהו גם זה הבל ורעות רוח׃

4:5

stultus conplicat manus suas et comedit carnes suas dicens

הכסיל חבק את ידיו ואכל את בשרו׃

4:6

melior est pugillus cum requie quam plena utraque manus cum labore et adflictione animi

טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח׃

4:7

considerans repperi et aliam vanitatem sub sole

ושבתי אני ואראה הבל תחת השמש׃

4:8

unus est et secundum non habet non filium non fratrem et tamen laborare non cessat nec satiantur oculi eius divitiis nec recogitat dicens cui laboro et fraudo animam meam bonis in hoc quoque vanitas est et adflictio pessima

יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו גם עיניו לא תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה גם זה הבל וענין רע הוא׃

4:9

melius ergo est duos simul esse quam unum habent enim emolumentum societatis suae

טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם׃