Micah 7

אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי׃

vae mihi quia factus sum sicut qui colligit in autumno racemos vindemiae non est botrus ad comedendum praecoquas ficus desideravit anima mea

אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם׃

periit sanctus de terra et rectus in hominibus non est omnes in sanguine insidiantur vir fratrem suum venatur ad mortem

על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה׃

malum manuum suarum dicunt bonum princeps postulat et iudex in reddendo est et magnus locutus est desiderium animae suae et conturbaverunt eam

טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם׃

qui optimus in eis est quasi paliurus et qui rectus quasi spina de sepe dies speculationis tuae visitatio tua venit nunc erit vastitas eorum

אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך׃

nolite credere amico et nolite confidere in duce ab ea quae dormit in sinu tuo custodi claustra oris tui

כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו׃

quia filius contumeliam facit patri filia consurgit adversus matrem suam nurus contra socrum suam inimici hominis domestici eius

ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי׃

ego autem ad Dominum aspiciam expectabo Deum salvatorem meum audiet me Deus meus

אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי׃

ne laeteris inimica mea super me quia cecidi consurgam cum sedero in tenebris Dominus lux mea est

זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו׃

iram Domini portabo quoniam peccavi ei donec iudicet causam meam et faciat iudicium meum educet me in lucem videbo in iustitiam eius

ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות׃

et aspiciet inimica mea et operietur confusione quae dicit ad me ubi est Dominus Deus tuus oculi mei videbunt in eam nunc erit in conculcationem ut lutum platearum

יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק׃

dies ut aedificentur maceriae tuae in die illa longe fiet lex

יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד נהר וים מים והר ההר׃

in die illa et usque ad te veniet Assur et usque ad civitates munitas et a civitatibus munitis usque ad flumen et ad mare de mari et ad montem de monte

והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם׃

et erit terra in desolationem propter habitatores suos et propter fructum cogitationum eorum

רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם׃

pasce populum tuum in virga tua gregem hereditatis tuae habitantes solos in saltu in medio Carmeli pascentur Basan et Galaad iuxta dies antiquos

כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׃

secundum dies egressionis tuae de terra Aegypti ostendam ei mirabilia

יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה׃

videbunt gentes et confundentur super omni fortitudine sua ponent manus super os aures eorum surdae erunt

ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך׃

lingent pulverem sicut serpens velut reptilia terrae proturbabuntur de aedibus suis Dominum Deum nostrum desiderabunt et timebunt te

מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא׃

quis Deus similis tui qui aufers iniquitatem et transis peccatum reliquiarum hereditatis tuae non inmittet ultra furorem suum quoniam volens misericordiam est

ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם׃

revertetur et miserebitur nostri deponet iniquitates nostras et proiciet in profundum maris omnia peccata nostra

תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם׃

dabis veritatem Iacob misericordiam Abraham quae iurasti patribus nostris a diebus antiquis