Romans 10

אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו׃

Mina bröder, mitt hjärtas åstundan och min bön till Gud för dem är att de må bliva frälsta.

כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת׃

Ty det vittnesbördet giver jag dem, att de nitälska för Gud. Dock göra de detta icke med rätt insikt.

כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו׃

De förstå nämligen icke rättfärdigheten från Gud, utan söka att komma åstad en sin egen rättfärdighet och hava icke givit sig under rättfärdigheten från Gud.

כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו׃

Ty lagen har fått sin ände i Kristus, till rättfärdighet för var och en som tror.

כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם׃

Moses skriver ju om den rättfärdighet som kommer av lagen, att den människa som övar sådan rättfärdighet skall leva genom den.

והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח׃

Men den rättfärdighet som kommer av tro säger så: »Du behöver icke fråga i ditt hjärta: 'Vem vill fara upp till himmelen (nämligen för att hämta Kristus ned)?'

או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים׃

ej heller: 'Vem vill fara ned till avgrunden (nämligen för att hämta Kristus upp ifrån de döda?'»

אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים׃

Vad säger den då? »Ordet är dig nära, i din mun och i ditt hjärta (nämligen ordet om tron, det som vi predika).»

כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע׃

Ty om du med din mun bekänner Jesus vara Herre och i ditt hjärta tror att Gud har uppväckt honom från de döda, då bliver du frälst.

כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה׃

Ty genom hjärtats tro bliver man rättfärdig, och genom munnens bekännelse bliver man frälst.

כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש׃

Skriften säger ju:  »Ingen som tror på honom skall komma på skam.»

ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו׃

Det är ingen åtskillnad mellan jude och grek; alla hava ju en och samme Herre, och han har rikedomar att giva åt alla som åkalla honom.

כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃

Ty  »var och en som åkallar Herrens namn,  han skall varda frälst».

ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד׃

Men huru skulle de kunna åkalla den som de icke hava kommit till tro på? Och huru skulle de kunna tro den som de icke hava hört? Och huru skulle de kunna höra, om ingen predikade?

ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב׃

Och huru skulle predikare kunna komma, om de icke bleve sända? Så är och skrivet:  »Huru ljuvliga äro icke fotstegen  av de män som frambära gott budskap!»

אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו׃

Dock, icke alla hava blivit evangelium lydiga. Esaias säger ju:  »Herre, vem trodde vad som predikades för oss?»

לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים׃

Alltså kommer tron av predikan, men predikan i kraft av Kristi ord.

ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם׃

Jag frågar då: Hava de kanhända icke hört predikas? Jo, visserligen; det heter ju:  »Deras tal har gått ut över hela jorden,  och deras ord till världens ändar.»

ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם׃

Jag frågar då vidare: Har Israel kanhända icke förstått det? Redan Moses säger:  »Jag skall uppväcka eder avund mot ett folk som icke är ett folk;  mot ett hednafolk utan förstånd skall jag reta eder till vrede.»

וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו׃

Och Esaias går så långt, att han säger:  »Jag har låtit mig finnas av dem som icke sökte mig,  jag har låtit mig bliva uppenbar för dem som icke frågade efter mig.»

ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה׃

Men om Israel säger han:  »Hela dagen har jag uträckt mina händer  till ett ohörsamt och gensträvigt folk.»