Jonah 2

2:1

ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה׃

Men HERREN sände en stor fisk, som slukade upp Jona. Och Jona var i fiskens buk tre dagar och tre nätter.

2:2

ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי׃

Och Jona bad till HERREN, sin Gud, i fiskens buk.

2:3

ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו׃

Han sade: »Jag åkallade HERREN i min nöd, och han svarade mig; från dödsrikets buk ropade jag, och du hörde min röst.

2:4

ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך׃

Du kastade mig i djupet, mitt i havet, och strömmen omslöt mig, alla dina svallande böljor gingo över mig.

2:5

אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי׃

Jag tänkte då: 'Jag är bortdriven ifrån dina ögon.' Men jag skall åter få skåda upp mot ditt heliga tempel.

2:6

לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי׃

Vatten omvärvde mig in på livet, djupet omslöt mig; sjögräs omsnärjde mitt huvud.

2:7

בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך׃

Till bergens grund sjönk jag ned, jordens bommar slöto sig bakom mig för evigt. Men du förde min själ upp ur graven, HERRE, min Gud.

2:8

משמרים הבלי שוא חסדם יעזבו׃

När min själ försmäktade i mig, då tänkte jag på HERREN, och min bön kom till dig, i ditt heliga tempel.

2:9

ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה׃

De som hålla sig till fåfängliga avgudar, de låta sin nåds Gud fara.

2:10

ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה׃

Men jag vill offra åt dig, med högljudd tacksägelse; vad jag har lovat vill jag infria; frälsningen är hos HERREN!» [ (Jonah 2:11) Och på HERRENS befallning kastade fisken upp Jona på land. ]