Jonah 2

2:1

ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה׃

Men Herren lot en stor fisk komme og sluke Jonas, og Jonas var i fiskens buk tre dager og tre netter.

2:2

ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי׃

Og Jonas bad til Herren sin Gud fra fiskens buk

2:3

ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו׃

og sa: Jeg kalte på Herren i min nød, og han svarte mig; fra dødsrikets skjød ropte jeg, du hørte min røst.

2:4

ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך׃

Du kastet mig i dypet, midt i havet, og vannstrømmer omgav mig; alle dine brenninger og dine bølger gikk over mig.

2:5

אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי׃

Jeg tenkte: Jeg er støtt bort fra dine øine. Men jeg skal atter skue op til ditt hellige tempel.

2:6

לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי׃

Vannene omringet mig like til sjelen, dypet omgav mig, tang innhyllet mitt hode,

2:7

בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך׃

til fjellenes grunnvoller sank jeg ned, jordens bommer var lukket efter mig for evig. Men du førte mitt liv op av graven, Herre min Gud!

2:8

משמרים הבלי שוא חסדם יעזבו׃

Da min sjel vansmektet i mig, kom jeg Herren i hu, og min bønn kom til dig i ditt hellige tempel.

2:9

ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה׃

De som holder sig til de tomme avguder, de forlater sin miskunnhet.

2:10

ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה׃

Men jeg vil ofre til dig med takksigelses røst; det jeg har lovt, vil jeg holde; frelsen hører Herren til. Så spydde fisken på Herrens bud Jonas ut på det tørre land.