Jonah 2

ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה׃

Then Jonah prayed unto the LORD his God out of the fish's belly,

ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי׃

And said, I cried by reason of mine affliction unto the LORD, and he heard me; out of the belly of hell cried I, and thou heardest my voice.

2:3

ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו׃

For thou hadst cast me into the deep, in the midst of the seas; and the floods compassed me about: all thy billows and thy waves passed over me.

2:4

ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך׃

Then I said, I am cast out of thy sight; yet I will look again toward thy holy temple.

2:5

אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי׃

The waters compassed me about, even to the soul: the depth closed me round about, the weeds were wrapped about my head.

2:6

לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי׃

I went down to the bottoms of the mountains; the earth with her bars was about me for ever: yet hast thou brought up my life from corruption, O LORD my God.

2:7

בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך׃

When my soul fainted within me I remembered the LORD: and my prayer came in unto thee, into thine holy temple.

2:8

משמרים הבלי שוא חסדם יעזבו׃

They that observe lying vanities forsake their own mercy.

2:9

ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה׃

But I will sacrifice unto thee with the voice of thanksgiving; I will pay that that I have vowed. Salvation is of the LORD.

2:10

ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה׃

And the LORD spake unto the fish, and it vomited out Jonah upon the dry land.