Ezekiel 19

ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל׃

E tu pronunzia una lamentazione sui principi d’Israele, e di’:

ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה׃

Che cos’era tua madre? Una leonessa. Fra i leoni stava accovacciata; in mezzo ai leoncelli, allevava i suoi piccini.

ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃

Allevò uno de’ suoi piccini, il quale divenne un leoncello, imparò a sbranar la preda, e divorò gli uomini.

וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים׃

Ma le nazioni ne sentiron parlare, ed ei fu preso nella lor fossa; lo menaron, con de’ raffi alle mascelle, nel paese d’Egitto.

ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו׃

E quando ella vide che aspettava invano e la sua speranza era delusa, prese un altro de’ suoi piccini, e ne fece un leoncello.

ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃

Questo andava e veniva fra i leoni, e divenne un leoncello; imparò a sbranar la preda, e divorò gli uomini.

וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו׃

Devastò i loro palazzi, desolò le loro città; il paese, con tutto quello che conteneva, fu atterrito al rumore dei suoi ruggiti.

ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש׃

Ma da tutte le provincie all’intorno le nazioni gli diedero addosso, gli tesero contro le loro reti, e fu preso nella loro fossa.

ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל׃

Lo misero in una gabbia con dei raffi alle mascelle e lo menarono al re di Babilonia; lo menarono in una fortezza, perché la sua voce non fosse più udita sui monti d’Israele.

אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים׃

Tua madre era, come te, simile a una vigna, piantata presso alle acque; era feconda, ricca di tralci, per l’abbondanza dell’acque.

ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו׃

aveva de’ rami forti, da servire di scettri a sovrani; s’ergeva nella sua sublimità, fra il folto dei tralci; era appariscente per la sua elevatezza, per la moltitudine de’ suoi sarmenti.

ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו׃

Ma è stata divelta con furore, e gettata a terra; il vento orientale ne ha seccato il frutto, i rami forti ne sono stati rotti e seccati, il fuoco li ha divorati.

ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא׃

Ed ora è piantata nel deserto in un suolo arido ed assetato;

ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה׃

un fuoco è uscito dal suo ramo fronzuto, e ne ha divorato il frutto, sì che non v’è in essa più ramo forte né scettro per governare". Questa la lamentazione, ch’è diventata una lamentazione.