Jonah 2

ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה׃

Da bad Jonas i Fiskens Bug til HERREN sin Gud

ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי׃

og sagde: Jeg råbte i Nøden til HERREN, og han svarede mig; jeg skreg fra Dødsrigets Skød, og du hørte min Røst.

ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו׃

Du kasted mig i Dybet midt i Havet, Strømmen omgav mig; alle dine Brændinger og Bølger skyllede over mig.

ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך׃

Jeg tænkte: "Bort er jeg stødt fra dine Øjne, aldrig mer skal jeg skue dit hellige Tempel."

אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי׃

Vandene trued min Sjæl, Dybet omgav mig, Tang var viklet om mit Hoved; til Bjergenes Rødder

לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי׃

steg jeg ned, til Jordens Slåer, de evige Grundvolde; da drog du mit Liv op af Graven, HERRE min Gud.

בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך׃

Da min Sjæl vansmægtede i mig, kom jeg HERREN i Hu, og min Bøn steg op til dig i dit hellige Tempel.

משמרים הבלי שוא חסדם יעזבו׃

De, der dyrker det tomme Gøgl, lader Gudsfrygt fare;

ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה׃

men jeg vil bringe dig Ofre med Lovsangs Toner og indfri de Løfter, jeg gav. Hos HERREN er Frelse.

ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה׃

Så talede HERREN til Fisken, og den spyede Jonas ud på det tørre Land.