Isaiah 23

משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו׃

Et Udsagn om Tyrus. Jamrer, I Tarsisskibe, eders Fæstning er i Grus! De får det at vide på Vejen fra Kyperns Land.

דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך׃

Det er ude med Kystlandets Folk, med Zidons Købmænd, hvis Sendebud for over Havet,

ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים׃

de mange Vande, hvis Indkomst var Sjihors Sæd, hvis Vinding Alverdens Varer.

בושי צידון כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים רוממתי בתולות׃

Skam få du, Zidon, thi Havet siger: "Jeg har ikke haft Veer, jeg fødte ikke, ej har jeg fostret Ynglinge, opfødt Jomfruer!"

כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר׃

Når Rygtet når Ægypten, skælver de ved Rygtet om Tyrus.

עברו תרשישה הילילו ישבי אי׃

Drag over til Tarsis og jamrer, I Kystlandets Folk!

הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור׃

Er det eders jublende By fra Urtids Dage, hvis Fødder førte den viden om som Gæst?

מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ׃

Hvo satte sig dette for mod det kronede Tyrus, hvis Købmænd var Fyrster, hvis Kræmmere Jordens Adel?

יהוה צבאות יעצה לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ׃

Det gjorde Hærskarers HERRE for at vanære Hovmod, skænde al Stolthed, al Jordens Adel.

עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד׃

Græd, I Tarsisskibe, Havn er der ikke mer!

ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה׃

Han udrakte Hånden mod Havet, rystede Riger, HERREN samled Folk for at jævne Kana'ans Fæstninger.

ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים קומי עברי גם שם לא ינוח לך׃

Han sagde: "Aldrig mer skal du juble, du voldtagne Jomfru, Zidons Datter! Stå op, drag over til Kypern, selv der skal du ej finde Hvile!"

הן ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יסדה לציים הקימו בחיניו עררו ארמנותיה שמה למפלה׃

Se til Kyprioternes Land! Søfarere grunded det Folk; de rejste dets Vagttårne, Byer og Borge. Han gjorde det til en Ruinhob.

הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן׃

Jamrer, I Tarsisskibe, eders Fæstning er i Grus!

והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה׃

På hin Dag skal Tyrus gå ad Glemme i halvfjerdsindstyve År, som i een Konges Dage. Men efter halvfjerdsindstyve Års Forløb skal det gå med Tyrus som med Skøgen i Visen:

קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי׃

Tag din Citer, gå rundt i Byen, du glemte Skøge, leg smukt på Strenge, syng, hvad du kan, så du kommes i Hu!"

והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה׃

Efter halvfjerdsindstyve Års Forløb vil HERREN se til Tyrus; det skal atter modtage Skøgeløn og bole med Alverdens Riger på den vide Jord.

והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק׃

Men dets Vinding og Skøgeløn skal helliges HERREN; den skal ikke gemmes hen eller lægges op; dem, der bor for HERRENs Åsyn, skal dets Vinding tjene til Føde, Mættelse og prægtige Klæder.