Psalms 138

(Af David.) Jeg vil prise dig HERRE, at hele lovsynge dig for Guderne;

לדוד אודך בכל לבי נגד אלהים אזמרך׃

jeg vil tilbede, vendt mod dit hellige Tempel, og mere end alt vil jeg prise dit Navn for din Miskundheds og Trofastheds Skyld; thi du har herliggjort dit Ord.

אשתחוה אל היכל קדשך ואודה את שמך על חסדך ועל אמתך כי הגדלת על כל שמך אמרתך׃

Den Dag jeg råbte, svared du mig, du gav mig Mod, i min Sjæl kom Styrke.

ביום קראתי ותענני תרהבני בנפשי עז׃

Alle Jordens Konger skal prise dig, HERRE, når de hører din Munds Ord,

יודוך יהוה כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך׃

og synge om HERRENs Veje; thi stor er HERRENs Ære,

וישירו בדרכי יהוה כי גדול כבוד יהוה׃

thi HERREN er ophøjet, ser til den ringe, han kender den stolte i Frastand.

כי רם יהוה ושפל יראה וגבה ממרחק יידע׃

Går jeg i Trængsel, du værger mig Livet, mod Fjendernes Vrede udrækker du Hånden, din højre bringer mig Frelse.

אם אלך בקרב צרה תחיני על אף איבי תשלח ידך ותושיעני ימינך׃

HERREN vil føre det igennem for mig, din Miskundhed, HERRE, varer evindelig. Opgiv ej dine Hænders Værk!

יהוה יגמר בעדי יהוה חסדך לעולם מעשי ידיך אל תרף׃