Romans 10

Братя, моето сърдечно желание и молбата ми към Бога за Израил е те да бъдат спасени.

אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו׃

Защото свидетелствам за тях, че те имат ревност за Бога, само че не е според познаването.

כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת׃

Понеже, като не познаваха Божията правда и като искаха да установят своята собствена, не се покориха на Божията правда.

כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו׃

Защото Христос е краят на закона за правда на всеки, който вярва.

כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו׃

Защото Мойсей пише за правдата, която е от закона: ?ако човек прави това, ще живее чрез него.“

כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם׃

Но правдата от вяра говори така: ?Да не кажеш в сърцето си: Кой ще се изкачи на небето?“ – тоест да свали Христос долу;

והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח׃

или: ?Кой ще слезе в бездната?“ – тоест да изведе Христос горе от мъртвите?

או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים׃

Но какво казва тя? Казва, че ?думата е близо при теб, в устата ти и в сърцето ти“ – тоест думата на вярата, която проповядваме.

אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים׃

Защото, ако изповядаш с устата си, че Иисус е Господ, и повярваш в сърцето си, че Бог Го е възкресил от мъртвите, ще се спасиш.

כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע׃

Защото със сърце се вярва за оправдание, и с уста се прави изповед за спасение.

כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה׃

Защото Писанието казва: ?Никой, който вярва в Него, няма да се посрами.“

כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש׃

Понеже няма разлика между юдеин и грък, защото един и същ е Господ над всички, богат към всички, които Го призовават.

ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו׃

Защото ?всеки, който призове Името на Господа, ще се спаси.“

כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃

Как обаче ще призоват Този, в когото не са повярвали? А как ще повярват в Този, когото не са чули? А как ще чуят без проповедник?

ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד׃

И как ще проповядват, ако не са изпратени? Както е писано: ?Колко са прекрасни краката на тези, които благовестват доброто!“

ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב׃

Но не всички се подчиниха на благовестието; защото Исая казва: ?Господи, кой е повярвал на онова, което е чул от нас?“

אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו׃

И така, вярата е от слушане, а слушането – от Христовото слово.

לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים׃

Но аз казвам: Те не са ли чули? Разбира се, чули са: ?По цялата земя се разнесе гласът им и думите им – до краищата на вселената.“

ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם׃

Но пак казвам: Израил не е ли разбрал? Първо Мойсей казва: ?Аз ще ви раздразня до ревнуване с тези, които не са народ; с народ неразбран ще ви разгневя.“

ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם׃

А Исая се осмелява да каже: ?Намерен бях от онези, които не Ме търсеха; явен станах на тези, които не питаха за Мен.“

וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו׃

А за Израил казва: ?Простирах ръцете Си цял ден към народ непокорен и опак.“

ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה׃