II Corinthians 4

Ось тому, мавши за милосердям Божим таке служіння, ми не тратимо відваги,

על כן בהיות לנו השרות הזה כאשר חננו לא נחת׃

але ми відреклися тайного сорому, не ходячи в хитрості та не перекручуючи Божого Слова, але з'явленням правди доручуємо себе кожному сумлінню людському перед Богом.

כי אם מאסנו בסתרי הבשת שלא להתהלך בערמה ולא לזיף את דבר האלהים אלא בהראות האמת נזכיר אתנו לטוב נגד דעת כל בני אדם לפני האלהים׃

4:3

Коли ж наша Євангелія й закрита, то закрита для тих, хто гине,

וגם כי נעלמה בשורתנו נעלמה היא מן האבדים׃

4:4

для невіруючих, яким бог цього віку засліпив розум, щоб для них не засяяло світло Євангелії слави Христа, а Він образ Божий.

אשר אלהי העולם הזה עור בהם את דעות הסוררים לבלתי זרח להם נגה בשורת כבוד המשיח אשר הוא צלם האלהים׃

4:5

Бо ми не себе самих проповідуємо, але Христа Ісуса, Господа, ми ж самі раби ваші ради Ісуса.

כי לא אתנו מכריזים אנחנו כי אם את המשיח ישוע לאמר הוא האדון ואנחנו עבדיכם למען ישוע׃

4:6

Бо Бог, що звелів був світлу засяяти з темряви, у серцях наших засяяв, щоб просвітити нам знання слави Божої в Особі Христовій.

כי האלהים אשר אמר ויפע אור מחשך הוא הופיע בלבנו להפיץ אור דעת כבוד האלהים אשר בפני המשיח׃

4:7

А ми маємо скарб цей у посудинах глиняних, щоб велич сили була Божа, а не від нас.

אבל יש לנו האוצר הזה בכלי חרש למען אשר תהיה הגבורה היתרה לאלהים ולא מאתנו׃

4:8

У всьому нас тиснуть, та не потиснені ми; ми в важких обставинах, але не впадаємо в розпач.

נחלצים אנחנו בכל ולא נדכאים דאגים ולא נואשים׃

4:9

Переслідують нас, але ми не полишені; ми повалені, та не погублені.

נרדפים ולא נטושים משלכים ולא אבדים׃