Psalms 12

För sångmästaren, till Seminít; en psalm av David.

למנצח על השמינית מזמור לדוד הושיעה יהוה כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם׃

 Fräls, HERRE;      ty de fromma äro borta,  de trogna äro försvunna      ifrån människors barn.

שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו׃

 De tala lögn,      den ene med den andre;  med hala läppar tala de,      och med dubbelt hjärta.

יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות׃

 HERREN utrote      alla hala läppar,  den tunga som talar stora ord,

אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו׃

 dem som säga:      »Genom vår tunga äro vi starka,  våra läppar stå oss bi;      vem är herre över oss?»

משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃

 »Eftersom de arma lida övervåld      och de fattiga klaga,  vill jag nu stå upp»,      säger HERREN;  »jag vill skaffa frälsning      åt den som längtar därefter.»

אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים׃

 HERRENS tal      är ett rent tal,  likt silver som rinner ned mot jorden,      luttrat i degeln,      renat sju gånger.

אתה יהוה תשמרם תצרנו מן הדור זו לעולם׃

 Du, HERRE, skall bevara dem,  du skall beskydda dem      för detta släkte evinnerligen. [ (Psalms 12:9)  Ty runt omkring dem vandra de ogudaktiga,  då nu uselheten är rådande      bland människors barn. ]

סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם׃