Psalms 12

Til sangmesteren, efter Sjeminit; en salme av David.

למנצח על השמינית מזמור לדוד הושיעה יהוה כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם׃

Frels, Herre! for de fromme er borte, de trofaste er forsvunnet blandt menneskenes barn.

שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו׃

Løgn taler de, hver med sin næste, med falske leber; med tvesinnet hjerte taler de.

יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות׃

Herren utrydde alle falske leber, den tunge som taler store ord,

אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו׃

dem som sier: Ved vår tunge skal vi få overhånd, våre leber er med oss, hvem er herre over oss?

משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃

For de elendiges ødeleggelses skyld, for de fattiges sukks skyld vil jeg nu reise mig, sier Herren; jeg vil gi dem frelse som stunder efter den.

אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים׃

Herrens ord er rene ord, likesom sølv som er renset i en smeltedigel i jorden, syv ganger renset.

אתה יהוה תשמרם תצרנו מן הדור זו לעולם׃

Du, Herre, vil bevare dem, du vil vokte dem for denne slekt evindelig. Rundt omkring svermer de ugudelige, når skarn er ophøiet blandt menneskenes barn.

סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם׃