Song of Solomon 5

באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים׃

Son venuto nel mio giardino, o mia sorella, o sposa mia; ho còlto la mia mirra e i miei aromi; ho mangiato il mio favo di miele; ho bevuto il mio vino ed il mio latte. Amici, mangiate, bevete, inebriatevi d’amore!

אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה׃

Io dormivo, ma il mio cuore vegliava. Sento la voce del mio amico, che picchia e dice: "Aprimi, sorella mia, amica mia, colomba mia, o mia perfetta! Poiché il mio capo e coperto di rugiada e le mie chiome son piene di gocce della notte".

פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם׃

Io mi son tolta la gonna; come me la rimetterei? Mi son lavata i piedi; come l’insudicerei?

דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו׃

L’amico mio ha passato la mano per il buco della porta, e le mie viscere si son commosse per lui.

קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול׃

Mi son levata per aprire al mio amico, e le mie mani hanno stillato mirra le mie dita mirra liquida, sulla maniglia della serratura.

פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני׃

Ho aperto all’amico mio, ma l’amico mio s’era ritirato, era partito. Ero fuori di me mentr’egli parlava; l’ho cercato, ma non l’ho trovato; l’ho chiamato, ma non m’ha risposto.

מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות׃

Le guardie che vanno attorno per la città m’hanno incontrata, m’hanno battuta, m’hanno ferita; le guardie delle mura m’hanno strappato il velo.

השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני׃

Io vi scongiuro, o figliuole di Gerusalemme, se trovate il mio amico, che gli direte?… Che son malata d’amore.

מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו׃

Che è dunque, l’amico tuo, più d’un altro amico, o la più bella fra le donne? Che è dunque, l’amico tuo, più d’un altro amico, che così ci scongiuri?

דודי צח ואדום דגול מרבבה׃

L’amico mio è bianco e vermiglio, e si distingue fra diecimila.

ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב׃

Il suo capo è oro finissimo, le sue chiome sono crespe, nere come il corvo.

עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב ישבות על מלאת׃

I suoi occhi paion colombe in riva a de’ ruscelli, lavati nel latte, incassati ne’ castoni d’un anello.

לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נטפות מור עבר׃

Le sue gote son come un’aia d’aromi, come aiuole di fiori odorosi; le sue labbra son gigli, e stillano mirra liquida.

ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים׃

Le sue mani sono anelli d’oro, incastonati di berilli; il suo corpo è d’avorio terso, coperto di zaffiri.

שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון בחור כארזים׃

Le sue gambe son colonne di marmo, fondate su basi d’oro puro. Il suo aspetto è come il Libano, superbo come i cedri;

חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם׃

il suo palato è tutto dolcezza, tutta la sua persona è un incanto. Tal è l’amor mio, tal è l’amico mio, o figliuole di Gerusalemme.