Zechariah 2

2:1

ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה׃

Derpå løftede jeg mine Øjne og skuede, og se, der var en Mand med en Målesnor i Hånden.

2:2

ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה׃

Jeg spurgte: "Hvor skal du hen?" Han svarede: "Hen at måle Jerusalem og se, hvor bredt og langt det er."

2:3

והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃

Og se, Engelen, som talte med mig, trådte frem, og en anden Engel trådte frem over for ham,

2:4

ויאמר אלו רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה׃

og han sagde til ham: "Løb ben og sig til den unge Mand der: Som åbent Land skal Jerusalem ligge, så mange Mennesker og Dyr skal der være i det.

2:5

ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה׃

Jeg vil selv, lyder det fra HERREN, være en Ildmur omkring det og herliggøre mig i det.

2:6

הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם יהוה׃

Op, op, fly bort fra Nordlandet, lyder det fra HERREN, thi fra Himmelens fire Vinde samler jeg eder, lyder det fra HERREN.

2:7

הוי ציון המלטי יושבת בת בבל׃

Op, red jer til Zion, I, som bor hos Babels Datter!

2:8

כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו׃

Thi så siger Hærskarers HERRE, hvis Herlighed sendte mig til Folkene, der hærger eder: Den, som rører eder, rører min Øjesten.

2:9

כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני׃

Thi se, jeg svinger min Hånd imod dem, og de skal blive til Bytte for dem, som nu er deres Trælle; og I skal kende, at Hærskarers HERRE har sendt mig.

2:10

רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה׃

Jubl og glæd dig, Zions Datter! Thi se, jeg kommer og fæster Bo i din Midte, lyder det fra HERREN."

2:11

ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך׃

Og mange Folk skal på hin Dag slutte sig til HERREN og være hans Folk og bo i din Midte, og du skal kende, at Hærskarers HERRE har sendt mig til dig.

2:12

ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם׃

Og HERREN tager Juda til Arvelod på den hellige Jord og udvælger atter Jerusalem.

2:13

הס כל בשר מפני יהוה כי נעור ממעון קדשו׃

Stille, alt Kød, for HERREN, thi han har rejst sig fra sin hellige Bolig.