Song of Solomon 5

באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים׃

Jeg kommer i min Have, min Søster, min Brud, jeg plukker min Myrra og Balsam, jeg spiser min Honning og Saft, jeg drikker min Vin og Mælk. Venner, spis og drik og berus jer i Kærlighed!

אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה׃

Jeg sov, men mit hjerte våged; tys, da banked min ven: "Luk op for mig, o Søster, min Veninde, min Due, min rene, thi mit Hoved er fuldt af Dug, mine Lokker af Nattens Dråber."

פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם׃

Jeg har taget min Kjortel af, skal jeg atter tage den på? Jeg har tvættet mine Fødder, skal jeg atter snavse dem til?

דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו׃

Gennem Gluggen rakte min Ven sin Hånd, det brusede stærkt i mit Indre.

קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול׃

Jeg stod op og åbned for min Ven; mine Hænder drypped af Myrra, mine Fingre af flydende Myrra, da de rørte ved Låsens Håndtag.

פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני׃

Så lukked jeg op for min Ven, men min Ven var gået sin Vej. Jeg var ude af mig selv ved hans Ord. Jeg søgte, men fandt ham ikke, kaldte, han svared mig ikke.

מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות׃

Vægterne, som færdes i Byen, traf mig, de slog og såred mig; Murens Vægtere rev Kappen af mig.

השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני׃

Jeg besværger eder, Jerusalems Døtre: Såfremt I finder min Ven, hvad skal I da sige til ham? At jeg er syg af Kærlighed!

מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו׃

"Hvad Fortrin har da, din Ven, du fagreste, blandt Kvinder? Hvad Fortrin har da din Ven, at du besværger os så?"

דודי צח ואדום דגול מרבבה׃

Min Ven er hvid og rød, herlig blandt Titusinder,

ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב׃

hans Hoved er det fineste Guld, hans Lokker er Ranker, sorte som Ravne,

עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב ישבות על מלאת׃

hans Øjne som Duer ved rindende Bække, badet i Mælk og siddende ved Strømme,

לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נטפות מור עבר׃

hans Kinder som Balsambede; Skabe med Vellugt, hans Læber er Liljer, de drypper, af flydende Myrra,

ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים׃

hans Hænder er Stænger af Guld, fyldt med Rubiner, hans Liv en Elfenbensplade, besat med Safirer,

שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון בחור כארזים׃

hans Ben er Søjler af Marmor På Sokler af Guld, hans Skikkelse som Libanon, herlig som Cedre,

חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם׃

hans Gane er Sødme, han er idel Ynde. Sådan er min elskede, sådan min Ven, Jerusalems Døtre.