Ezekiel 35

35:1

et factus est sermo Domini ad me dicens

ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

35:2

fili hominis pone faciem tuam adversum montem Seir et prophetabis de eo et dices illi

בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו׃

35:3

haec dicit Dominus Deus ecce ego ad te mons Seir et extendam manum meam super te et dabo te desolatum atque desertum

ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה׃

35:4

urbes tuas demoliar et tu desertus eris et scies quia ego Dominus

עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה׃

35:5

eo quod fueris inimicus sempiternus et concluseris filios Israhel in manus gladii in tempore adflictionis eorum in tempore iniquitatis extremae

יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ׃

35:6

propterea vivo ego dicit Dominus Deus quoniam sanguini tradam te et sanguis te persequetur et cum sanguinem oderis sanguis persequetur te

לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך׃

35:7

et dabo montem Seir desolatum et desertum et auferam de eo euntem et redeuntem

ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב׃

35:8

et implebo montes eius occisorum suorum in collibus tuis et in vallibus tuis atque in torrentibus interfecti gladio cadent

ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם׃

35:9

in solitudines sempiternas tradam te et civitates tuae non habitabuntur et scietis quoniam ego Dominus

שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה׃