Ezekiel 35

35:1

ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

et factus est sermo Domini ad me dicens

35:2

בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו׃

fili hominis pone faciem tuam adversum montem Seir et prophetabis de eo et dices illi

35:3

ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה׃

haec dicit Dominus Deus ecce ego ad te mons Seir et extendam manum meam super te et dabo te desolatum atque desertum

35:4

עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה׃

urbes tuas demoliar et tu desertus eris et scies quia ego Dominus

35:5

יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ׃

eo quod fueris inimicus sempiternus et concluseris filios Israhel in manus gladii in tempore adflictionis eorum in tempore iniquitatis extremae

35:6

לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך׃

propterea vivo ego dicit Dominus Deus quoniam sanguini tradam te et sanguis te persequetur et cum sanguinem oderis sanguis persequetur te

35:7

ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב׃

et dabo montem Seir desolatum et desertum et auferam de eo euntem et redeuntem

35:8

ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם׃

et implebo montes eius occisorum suorum in collibus tuis et in vallibus tuis atque in torrentibus interfecti gladio cadent

35:9

שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה׃

in solitudines sempiternas tradam te et civitates tuae non habitabuntur et scietis quoniam ego Dominus