Psalms 12

12:1

למנצח על השמינית מזמור לדוד הושיעה יהוה כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם׃

Help, LORD; for the godly man ceaseth; for the faithful fail from among the children of men.

12:2

שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו׃

They speak vanity every one with his neighbour: with flattering lips and with a double heart do they speak.

12:3

יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות׃

The LORD shall cut off all flattering lips, and the tongue that speaketh proud things:

12:4

אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו׃

Who have said, With our tongue will we prevail; our lips are our own: who is lord over us?

12:5

משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃

For the oppression of the poor, for the sighing of the needy, now will I arise, saith the LORD; I will set him in safety from him that puffeth at him.

12:6

אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים׃

The words of the LORD are pure words: as silver tried in a furnace of earth, purified seven times.

12:7

אתה יהוה תשמרם תצרנו מן הדור זו לעולם׃

Thou shalt keep them, O LORD, thou shalt preserve them from this generation for ever.

12:8

סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם׃

The wicked walk on every side, when the vilest men are exalted.