Psalms 137

על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

(По слав. 136) При реките на Вавилон, там седяхме и плачехме, когато си спомняхме Сион.

על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

На върбите сред него окачихме арфите си.

כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

Защото там тези, които ни плениха, поискаха от нас думи на песен; и които ни притесняваха — веселие, казвайки: Попейте ни от сионските песни!

איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

Как да пеем ГОСПОДНА песен в чужда земя?

אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

Ако те забравя, Ерусалиме, да забрави десницата ми умението си!

תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

Да се залепи езикът ми за небцето ми, ако не те помня, ако не издигна Ерусалим начело на радостта си!

זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

Спомни си, ГОСПОДИ, деня на Ерусалим против синовете на Едом които казваха: Сринете, сринете го до самата му основа!

בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

О, дъще вавилонска, която ще запустееш, блажен онзи, който ти отплати за всичко, което си ни сторила!

אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃

Блажен онзи, който хване децата ти и ги разбие в скалата!