Psalms 137

על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

Junto aos rios de Babilônia, ali nos assentamos e nos pusemos a chorar, recordando-nos de Sião.

על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

Nos salgueiros que há no meio dela penduramos as nossas harpas,

כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

pois ali aqueles que nos levaram cativos nos pediam canções; e os que nos atormentavam, que os alegrássemos, dizendo: Cantai-nos um dos cânticos de Sião.

איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

Mas como entoaremos o cântico do Senhor em terra estrangeira?

אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

Se eu me esquecer de ti, ó Jerusalém, esqueça-se a minha destra da sua destreza.

תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

Apegue-se-me a língua ao céu da boca, se não me lembrar de ti, se eu não preferir Jerusalém à minha maior alegria.

זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

Lembra-te, Senhor, contra os edomitas, do dia de Jerusalém, porque eles diziam: Arrasai-a, arrasai-a até os seus alicerces.

בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

Ah! Filha de Babilônia, devastadora; feliz aquele que te retribuir consoante nos fizeste a nós;

אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃

feliz aquele que pegar em teus pequeninos e der com eles nas pedra.