Psalms 137

על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

Ved Babylons elver, der satt vi og gråt når vi kom Sion i hu.

על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

På vidjene der hengte vi våre harper;

כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

for der krevde våre fangevoktere sanger av oss, våre plagere at vi skulde være glade: Syng for oss av Sions sanger!

איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

Hvorledes skulde vi synge Herrens sang på fremmed jord?

אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

Glemmer jeg dig, Jerusalem, da glemme mig min høire hånd!

תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

Min tunge henge fast ved min gane om jeg ikke kommer dig i hu, om jeg ikke setter Jerusalem over min høieste glede!

זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

Kom Jerusalems dag i hu, Herre, så du straffer Edoms barn, dem som sa: Riv ned, riv ned, like til grunnen i den!

בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

Babels datter, du ødelagte! Lykksalig er den som gir dig gjengjeld for den gjerning du gjorde mot oss.

אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃

Lykksalig er den som griper og knuser dine spede barn imot klippen.