Psalms 137

על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

Là presso i fiumi di Babilonia, sedevamo ed anche piangevamo ricordandoci di Sion.

על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

Ai salici delle sponde avevamo appese le nostre cetre.

כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

Poiché là quelli che ci avevan menati in cattività ci chiedevano dei canti, quelli che ci predavano, delle canzoni d’allegrezza, dicendo: Cantateci delle canzoni di Sion!

איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

Come potremmo noi cantare le canzoni dell’Eterno in terra straniera?

אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

Se io ti dimentico, o Gerusalemme, dimentichi la mia destra le sue funzioni,

תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

resti la mia lingua attaccata al palato se io non mi ricordo di te, se non metto Gerusalemme al disopra d’ogni mia allegrezza.

זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

Ricordati, o Eterno, dei figliuoli di Edom, che nel giorno di Gerusalemme dicevano: Spianatela, spianatela, fin dalle fondamenta!

בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

O figliuola di Babilonia, che devi esser distrutta, beati chi ti darà la retribuzione del male che ci hai fatto!

אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃

Beato chi piglierà i tuoi piccoli bambini e li sbatterà contro la roccia!