Psalms 137

על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

Sur les bords des fleuves de Babylone, Nous étions assis et nous pleurions, en nous souvenant de Sion.

על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

Aux saules de la contrée Nous avions suspendu nos harpes.

כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

Là, nos vainqueurs nous demandaient des chants, Et nos oppresseurs de la joie: Chantez-nous quelques-uns des cantiques de Sion!

איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

Comment chanterions-nous les cantiques de l'Eternel Sur une terre étrangère?

אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

Si je t'oublie, Jérusalem, Que ma droite m'oublie!

תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

Que ma langue s'attache à mon palais, Si je ne me souviens de toi, Si je ne fais de Jérusalem Le principal sujet de ma joie!

זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

Eternel, souviens-toi des enfants d'Edom, Qui, dans la journée de Jérusalem, Disaient: Rasez, rasez Jusqu'à ses fondements!

בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

Fille de Babylone, la dévastée, Heureux qui te rend la pareille, Le mal que tu nous as fait!

אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃

Heureux qui saisit tes enfants, Et les écrase sur le roc!