Psalms 137

(По слав. 136) При реките на Вавилон, там седяхме и плачехме, когато си спомняхме Сион.

על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

На върбите сред него окачихме арфите си.

על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

Защото там тези, които ни плениха, поискаха от нас думи на песен; и които ни притесняваха — веселие, казвайки: Попейте ни от сионските песни!

כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

Как да пеем ГОСПОДНА песен в чужда земя?

איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

Ако те забравя, Ерусалиме, да забрави десницата ми умението си!

אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

Да се залепи езикът ми за небцето ми, ако не те помня, ако не издигна Ерусалим начело на радостта си!

תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

Спомни си, ГОСПОДИ, деня на Ерусалим против синовете на Едом които казваха: Сринете, сринете го до самата му основа!

זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

О, дъще вавилонска, която ще запустееш, блажен онзи, който ти отплати за всичко, което си ни сторила!

בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

Блажен онзи, който хване децата ти и ги разбие в скалата!

אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃