Psalms 102

Προσευχη του τεθλιμμενου, οταν αδημονη, και εκχεη το παραπονον αυτου ενωπιον του Κυριου. Κυριε, εισακουσον της προσευχης μου, και η κραυγη μου ας ελθη προς σε.

תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃

Μη κρυψης το προσωπον σου απ εμου καθ ην ημεραν θλιβομαι, κλινον προς εμε το ωτιον σου καθ ην ημεραν σε επικαλουμαι, ταχεως επακουε μου.

אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃

Διοτι εξελιπον ως καπνος αι ημεραι μου, και τα οστα μου ως φρυγανον κατεξηρανθησαν.

כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃

Επληγωθη η καρδια μου και εξηρανθη ως χορτος, ωστε ελησμονησα να τρωγω τον αρτον μου.

הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃

Απο φωνης του στεναγμου μου εκολληθησαν τα οστα μου εις το δερμα μου.

מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃

Κατεσταθην ομοιος του ερημικου πελεκανος εγεινα ως νυκτοκοραξ εν ταις ερημοις.

דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃

Αγρυπνω και ειμαι ως στρουθιον μοναζον επι δωματος.

שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃

Ολην την ημεραν με ονειδιζουσιν οι εχθροι μου οι μαινομενοι ομνυουσι κατ εμου.

כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃

Διοτι εφαγον στακτην ως αρτον και συνεκερασα με δακρυα το ποτον μου,

כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃

Εξ αιτιας της οργης σου και της αγανακτησεως σου διοτι σηκωσας με ερριψας κατω.

מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃

Αι ημεραι μου παρερχονται ως σκια, και εγω εξηρανθην ως χορτος.

ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃

Συ δε, Κυριε, εις τον αιωνα διαμενεις, και το μνημοσυνον σου εις γενεαν και γενεαν.

ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃

Συ θελεις σηκωθη, θελεις σπλαγχνισθη την Σιων διοτι ειναι καιρος να ελεησης αυτην, διοτι ο διωρισμενος καιρος εφθασεν.

אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃

Επειδη οι δουλοι σου αρεσκονται εις τους λιθους αυτης και σπλαγχνιζονται το χωμα αυτης.

כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃

Τοτε τα εθνη θελουσι φοβηθη το ονομα του Κυριου, και παντες οι βασιλεις της γης την δοξαν σου.

וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃

Οταν ο Κυριος οικοδομηση την Σιων θελει φανη εν τη δοξα αυτου.

כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃

Θελει επιβλεψει επι την προσευχην των εγκαταλελειμμενων και δεν θελει καταφρονησει την δεησιν αυτων.

פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃

Τουτο θελει γραφθη δια την γενεαν την επερχομενην και ο λαος, οστις θελει δημιουργηθη, θελει αινει τον Κυριον.

תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃

Διοτι εκυψεν εκ του υψους του αγιαστηριου αυτου, εξ ουρανου επεβλεψεν ο Κυριος επι την γην,

כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃

δια να ακουση τον στεναγμον των δεσμιων, δια να λυση τους καταδεδικασμενους εις θανατον

לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃

δια να κηρυττωσιν εν Σιων το ονομα του Κυριου και την αινεσιν αυτου εν Ιερουσαλημ,

לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃

οταν συναχθωσιν ομου οι λαοι και αι βασιλειαι, δια να δουλευσωσι τον Κυριον.

בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃

Ηδυνατισεν εν τη οδω την ισχυν μου συνετεμε τας ημερας μου.

ענה בדרך כחו קצר ימי׃

Εγω ειπα, μη με αρπασης, Θεε μου, εν τω ημισει των ημερων μου τα ετη σου ειναι εις γενεας γενεων.

אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃

Κατ αρχας συ, Κυριε, την γην εθεμελιωσας, και εργα των χειρων σου ειναι οι ουρανοι.

לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃

Αυτοι θελουσιν απολεσθη, συ δε διαμενεις και παντες ως ιματιον θελουσι παλαιωθη ως περιενδυμα θελεις τυλιξει αυτους, και θελουσιν αλλαχθη

המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃

συ ομως εισαι ο αυτος, και τα ετη σου δεν θελουσιν εκλειψει.

ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃

Οι υιοι των δουλων σου θελουσι κατοικει, και το σπερμα αυτων θελει διαμενει ενωπιον σου.

בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃