Job 4

Τοτε Ελιφας ο Θαιμανιτης απεκριθη και ειπεν

ויען אליפז התימני ויאמר׃

Εαν επιχειρισθωμεν να λαλησωμεν προς σε, θελεις δυσαρεστηθη; αλλα τις δυναται να κρατηθη απο του να ομιληση;

הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃

Ιδου, συ ενουθετησας πολλους και χειρας αδυνατους ενισχυσας.

הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃

Οι λογοι σου υπεστηριξαν τους κλονιζομενους, και γονατα καμπτοντα ενεδυναμωσας.

כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃

Τωρα δε ηλθεν επι σε τουτο, και βαρυθυμεις σε εγγιζει, και ταραττεσαι.

כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃

Ο φοβος σου δεν ειναι το θαρρος σου, και η ευθυτης των οδων σου η ελπις σου;

הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃

Ενθυμηθητι, παρακαλω τις αθωος ων απωλεσθη; και που εξωλοθρευθησαν οι ευθεις;

זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃

Καθως εγω ειδον, οσοι ηροτριασαν ανομιαν και εσπειραν ασεβειαν, θεριζουσιν αυτας

כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃

εξολοθρευονται υπο του φυσηματος του Θεου, και απο της πνοης των μυκτηρων αυτου αφανιζονται

מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃

ο βρυγμος του λεοντος και η φωνη του αγριου λεοντος και το γαυριαμα των σκυμνων, εσβεσθησαν

שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃

ο λεων απολλυται δι ελλειψιν θηραματος, και οι σκυμνοι της λεαινας διασκορπιζονται.

ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃

Και λογος ηλθεν επ εμε κρυφιως, και το ωτιον μου ελαβε τι παρ αυτου.

ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃

Εν μεσω των στοχασμων δια τα οραματα της νυκτος, οτε βαθυς υπνος πιπτει επι τους ανθρωπους,

בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃

Φρικη συνελαβε με και τρομος, και μεγαλως τα οστα μου συνεσεισε.

פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃

Και πνευμα διηλθεν απ εμπροσθεν μου, αι τριχες του σωματος μου ανεσηκωθησαν

ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃

εσταθη, αλλ εγω δεν διεκρινα την μορφην αυτου σχημα εφανη εμπροσθεν των οφθαλμων μου ηκουσα λεπτον φυσημα και φωνην λεγουσαν,

יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃

Ο ανθρωπος θελει εισθαι δικαιοτερος του Θεου; θελει εισθαι ο ανθρωπος καθαρωτερος του Ποιητου αυτου;

האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃

Ιδου, αυτος δεν εμπιστευεται εις τους δουλους αυτου, και εν τοις αγγελοις αυτου βλεπει ελαττωμα

הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃

ποσω μαλλον εις τους κατοικουντας οικιας πηλινας, αιτινες εχουσι το θεμελιον αυτων εν τω χωματι και αφανιζονται εμπροσθεν του σαρακιου;

אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃

Απο πρωι εως εσπερας φθειρονται χωρις να νοηση τις, αφανιζονται δια παντος.

מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃

Το μεγαλειον αυτων το εν αυτοις δεν παρερχεται; Αποθνησκουσιν, αλλ ουχι εν σοφια.

הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃