Luke 14

Y ACONTECIÓ que entrando en casa de un príncipe de los Fariseos un sábado á comer pan, ellos le acechaban.

ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃

Y he aquí un hombre hidrópico estaba delante de él.

והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃

Y respondiendo Jesús, habló á los doctores de la ley y á los Fariseos, diciendo: ¿Es lícito sanar en sábado?

ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃

Y ellos callaron. Entonces él tomándole, le sanó, y despidióle.

ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃

Y respondiendo á ellos dijo: ¿El asno ó el buey de cuál de vosotros caerá en algún pozo, y no lo sacará luego en día de sábado?

ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃

Y no le podían replicar á estas cosas.

ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃

Y observando cómo escogían los primeros asientos á la mesa, propuso una parábola á los convidados, diciéndoles:

וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃

Cuando fueres convidado de alguno á bodas, no te sientes en el primer lugar, no sea que otro más honrado que tú esté por él convidado,

כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃

Y viniendo el que te llamó á ti y á él, te diga: Da lugar á éste: y entonces comiences con vergüenza á tener el lugar último.

ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃

Mas cuando fueres convidado, ve, y siéntate en el postrer lugar; porque cuando viniere el que te llamó, te diga: Amigo, sube arriba: entonces tendrás gloria delante de los que juntamente se asientan á la mesa.

אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃

Porque cualquiera que se ensalza, será humillado; y el que se humilla, será ensalzado.

כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃

Y dijo también al que le había convidado: Cuando haces comida ó cena, no llames á tus amigos, ni á tus hermanos, ni á tus parientes, ni á vecinos ricos; porque también ellos no te vuelvan á convidar, y te sea hecha compensación.

וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃

Mas cuando haces banquete, llama á los pobres, los mancos, los cojos, los ciegos;

אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃

Y serás bienaventurado; porque no te pueden retribuir; mas te será recompensado en la resurrección de los justos.

ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃

Y oyendo esto uno de los que juntamente estaban sentados á la mesa, le dijo: Bienaventurado el que comerá pan en el reino de los cielos.

וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃

Él entonces le dijo: Un hombre hizo una grande cena, y convido á muchos.

והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃

Y á la hora de la cena envió á su siervo á decir á los convidados: Venid, que ya está todo aparejado.

וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃

Y comenzaron todos á una á excusarse. El primero le dijo: He comprado una hacienda, y necesito salir y verla; te ruego que me des por excusado.

ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃

Y el otro dijo: He comprado cinco yuntas de bueyes, y voy á probarlos; ruégote que me des por excusado.

ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃

Y el otro dijo: Acabo de casarme, y por tanto no puedo ir.

ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃

Y vuelto el siervo, hizo saber estas cosas á su señor. Entonces enojado el padre de la familia, dijo á su siervo: Ve presto por las plazas y por las calles de la ciudad, y mete acá los pobres, los mancos, y cojos, y ciegos.

ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃

Y dijo el siervo: Señor, hecho es como mandaste, y aun hay lugar.

ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃

Y dijo el señor al siervo: Ve por los caminos y por los vallados, y fuérzalos á entrar, para que se llene mi casa.

ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃

Porque os digo que ninguno de aquellos hombres que fueron llamados, gustará mi cena.

כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃

Y muchas gentes iban con él; y volviéndose les dijo:

והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃

Si alguno viene á mí, y no aborrece á su padre, y madre, y mujer, é hijos, y hermanos, y hermanas, y aun también su vida, no puede ser mi discípulo.

איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃

Y cualquiera que no trae su cruz, y viene en pos de mí, no puede ser mi discípulo.

ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃

Porque ¿cuál de vosotros, queriendo edificar una torre, no cuenta primero sentado los gastos, si tiene lo que necesita para acabarla?

כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃

Porque después que haya puesto el fundamento, y no pueda acabarla, todos los que lo vieren, no comiencen á hacer burla de él,

פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃

Diciendo: Este hombre comenzó á edificar, y no pudo acabar.

כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃

¿Ó cuál rey, habiendo de ir á hacer guerra contra otro rey, sentándose primero no consulta si puede salir al encuentro con diez mil al que viene contra él con veinte mil?

אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃

De otra manera, cuando aun el otro está lejos, le ruega por la paz, enviándole embajada.

ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃

Así pues, cualquiera de vosotros que no renuncia á todas las cosas que posee, no puede ser mi discípulo.

ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃

Buena es la sal; mas si aun la sal fuere desvanecida, ¿con qué se adobará?

טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃

Ni para la tierra, ni para el muladar es buena; fuera la arrojan. Quien tiene oídos para oír, oiga.

לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃