Psalms 63

En salme av David, da han var i Juda ørken.

מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים׃

Gud! Du er min Gud, jeg søker dig årle; min sjel tørster efter dig, mitt kjød lenges efter dig i et tørt og vansmektende land, hvor det ikke er vann.

כן בקדש חזיתיך לראות עזך וכבודך׃

Således har jeg skuet dig i helligdommen, idet jeg så din makt og din herlighet.

כי טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך׃

For din miskunnhet er bedre enn livet; mine leber priser dig.

כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי׃

Således vil jeg love dig mitt liv igjennem; i ditt navn vil jeg opløfte mine hender.

כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי׃

Min sjel skal bli mettet som av marg og fett, og med jublende leber skal min munn lovprise dig.

אם זכרתיך על יצועי באשמרות אהגה בך׃

Når jeg kommer dig i hu på mitt leie, tenker jeg på dig gjennem nattevaktene.

כי היית עזרתה לי ובצל כנפיך ארנן׃

For du har vært min hjelp, og under dine vingers skygge jubler jeg.

דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך׃

Min sjel henger ved dig; din høire hånd holder mig oppe.

והמה לשואה יבקשו נפשי יבאו בתחתיות הארץ׃

Og de som står mig efter livet for å ødelegge det, de skal komme til jordens nederste dyp.

יגירהו על ידי חרב מנת שעלים יהיו׃

De skal gis sverdet i vold, bli til rov for rever. Og kongen skal glede sig i Gud; hver den som sverger ved ham, skal prise sig lykkelig, for løgneres munn skal tilstoppes.

והמלך ישמח באלהים יתהלל כל הנשבע בו כי יסכר פי דוברי שקר׃