Proverbs 7

Min sønn, bevar mine ord og gjem mine bud hos dig!

בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃

Bevar mine bud, så skal du leve, bevar min lære som din øiesten!

שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃

Bind dem på dine fingrer, skriv dem på ditt hjertes tavle!

קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃

Si til visdommen: Du er min søster, og kall forstanden din kjenning,

אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃

forat den må bevare dig fra annen manns hustru, fra fremmede kvinner, som taler glatte ord.

לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃

For jeg så engang ut av vinduet på mitt hus, gjennem mitt gitter,

כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃

og da så jeg blandt de uerfarne, jeg blev var blandt de unge en uforstandig gutt,

וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃

som gikk forbi på gaten ved hennes hjørne og gikk frem på veien til hennes hus,

עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃

i skumringen, da dagen var til ende, i dyp natt og mørke.

בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃

Da kom en kvinne ham i møte i en skjøges klær og med svikefullt hjerte.

והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃

Vill er hun og kåt; hennes føtter er ikke i ro i hennes hus.

המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃

Snart er hun på gater, snart på torver, og ved hvert hjørne lurer hun.

פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃

Og hun tok fatt på ham og kysset ham, og med frekt åsyn sa hun til ham:

והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃

Takkoffer skulde jeg bære frem, og idag har jeg innfridd mine løfter;

זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃

derfor gikk jeg ut for å møte dig, for å søke dig op, og jeg fant dig.

על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃

Jeg har bredt tepper over min seng, brokete tepper av egyptisk garn.

מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃

Jeg har strødd mitt leie med myrra, aloë og kanel.

נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃

Kom, la oss beruse oss i kjærlighet inntil morgenen, fryde oss i elskov!

לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃

For min mann er ikke hjemme, han er reist langt bort;

כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃

pengepungen tok han med sig, først ved fullmåne kommer han hjem.

צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃

Hun fikk lokket ham ved sin sterke overtalelse, ved sine glatte leber forførte hun ham.

הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃

Han følger henne straks, lik en okse som går til slakterbenken, som i fotjern, hvormed dåren tuktes,

הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃

inntil pilen kløver hans lever - likesom fuglen haster til snaren og ikke vet at det gjelder dens liv.

עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃

Så hør nu på mig, barn, og akt på min munns ord!

ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃

La ikke ditt hjerte vende sig til hennes veier, forvill dig ikke inn på hennes stier!

אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃

For mange som har fått ulivssår, har hun fellet, og mangfoldige er de hun har slått ihjel;

כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃

fra hennes hus går veier til dødsriket, de fører ned til dødens kammere.

דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃