Proverbs 5

5:1

Min sønn! Akt på min visdom, bøi ditt øre til min forstand,

בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃

5:2

så du kan gjemme kloke råd og dine leber bevare kunnskap!

לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃

5:3

For en fremmed kvinnes leber drypper av honning, og glattere enn olje er hennes tunge;

כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃

5:4

men til sist er hun besk som malurt, hvass som et tveegget sverd.

ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃

5:5

Hennes føtter går nedover til døden; hennes skritt fører like til dødsriket.

רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃

5:6

På livets sti vil hun ikke vandre; hennes veier går hit og dit, uten at hun vet det.

ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃

5:7

Så hør nu på mig, mine barn, og vik ikke fra min munns ord!

ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃

5:8

La din vei være langt fra henne, og kom ikke nær til døren på hennes hus,

הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃

5:9

forat du ikke skal gi andre din pryd og en grusom herre dine år,

פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃

5:10

forat ikke fremmede skal mettes av din eiendom, og frukten av din møie komme i en annen manns hus,

פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃

5:11

så du må stønne i din siste stund, når din kropp og ditt kjøtt tæres bort,

ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃

5:12

Og du må si: Hvorledes har jeg kunnet hate tukt, og hvorledes har mitt hjerte kunnet forakte tilrettevisning,

ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃

5:13

så jeg ikke hørte på dem som lærte mig, og ikke bøide mitt øre til dem som veiledet mig!

ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃

5:14

Nær var jeg kommet i den største ulykke midt i forsamlingen og menigheten.

כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃

5:15

Drikk av din egen brønn, drikk rinnende vann av din egen kilde!

שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃

5:16

Skulde vel dine kilder strømme ut på gaten, dine bekker på torvene?

יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃

5:17

La dem være for dig alene og ikke for fremmede sammen med dig!

יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃

5:18

Din kilde være velsignet, gled dig i din ungdoms hustru!

יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃

5:19

Den elskelige hind og den yndefulle stengjet! Hennes barm kvege dig til enhver tid, av hennes kjærlighet være du alltid drukken!

אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃

5:20

Hvorfor, min sønn, skulde du da være drukken av attrå efter en annen manns hustru og favne en fremmed kvinnes barm?

ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃

5:21

For en manns veier ligger åpne for Herrens øine, og Herren jevner alle hans stier.

כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃

5:22

Den ugudelige fanges i sine egne misgjerninger, og han holdes fast i sin egen synds snarer.

עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃

5:23

Han må dø, fordi han ikke lot sig tukte, og for sin store dårskaps skyld tumler han og faller.

הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃