Proverbs 1

Ordsprog av Salomo, Davids sønn, Israels konge.

משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃

Av dem kan en lære visdom og tukt og å skjønne forstandige ord;

לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃

av dem kan en motta tukt til klokskap og lære rettferdighet og rett og rettvishet;

לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃

de kan gi de enfoldige klokskap, de unge kunnskap og tenksomhet.

לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃

Den vise skal høre på dem og gå frem i lærdom, og den forstandige vinne evne til å leve rett.

ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃

Av dem kan en lære å forstå ordsprog og billedtale, vismenns ord og deres gåter.

להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃

Å frykte Herren er begynnelsen til kunnskap; visdom og tukt foraktes av dårer.

יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃

Hør, min sønn, på din fars tilrettevisning og forlat ikke din mors lære!

שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃

For de er en fager krans for ditt hode og kjeder om din hals.

כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃

Min sønn! Når syndere lokker dig, da samtykk ikke!

בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃

Når de sier: Kom med oss! Vi vil lure efter blod, sette feller for de uskyldige uten grunn;

אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃

vi vil sluke dem levende som dødsriket, med hud og hår, likesom det sluker dem som farer ned i graven;

נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃

vi vil finne alle slags kostelig gods, fylle våre hus med rov;

כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃

du skal få kaste lodd om det med oss, vi skal alle ha samme pung -

גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃

slå da ikke følge med dem, min sønn, hold din fot borte fra deres sti!

בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃

For deres føtter haster til det onde, og de er snare til å utøse blod;

כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃

til ingen nytte blir garnet utspent så alle fuglene ser det;

כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃

de lurer efter sitt eget blod, de setter feller for sig selv.

והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃

Så går det hver den som søker urettferdig vinning; den tar livet av sine egne herrer.

כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃

Visdommen roper høit på gaten, den lar sin røst høre på torvene;

חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃

på hjørnet av larmfylte gater roper den, ved portinngangene, rundt omkring i byen taler den og sier:

בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃

Hvor lenge vil I uforstandige elske uforstand og spotterne ha lyst til spott og dårene hate kunnskap?

עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃

Vend om og gi akt på min tilrettevisning! Da vil jeg la min ånd velle frem for eder, jeg vil kunngjøre eder mine ord.

תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃

Fordi jeg ropte, og I ikke vilde høre, fordi jeg rakte ut min hånd, og ingen gav akt,

יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃

fordi I forsmådde alle mine råd og ikke vilde vite av min tilrettevisning,

ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃

så vil også jeg le når ulykken rammer eder, jeg vil spotte når det kommer som I reddes for,

גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃

når det I reddes for, kommer som et uvær, og eders ulykke farer frem som en stormvind, når trengsel og nød kommer over eder.

בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃

Da skal de kalle på mig, men jeg svarer ikke; de skal søke mig, men ikke finne mig.

אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃

Fordi de hatet kunnskap og ikke vilde frykte Herren,

תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃

fordi de ikke vilde vite av mitt råd og foraktet all min tilrettevisning,

לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃

derfor skal de ete frukten av sine gjerninger, og av sine onde råd skal de mettes.

ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃

For de uforstandiges selvrådighet dreper dem, og dårenes trygghet ødelegger dem;

כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃

men den som hører på mig, skal bo trygt og leve i ro uten frykt for ulykke.

ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃