Luke 24

Men på den første dag i uken, tidlig i dagningen, kom de til graven, og hadde med sig de velluktende urter som de hadde tilberedt.

ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃

Men de fant stenen veltet fra graven,

וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃

og da de gikk inn i den, fant de ikke den Herre Jesu legeme.

ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃

Og det skjedde mens de stod rådville ved dette, se, da stod to menn hos dem i skinnende klædebon;

ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃

og da de blev forferdet og bøide sitt ansikt mot jorden, sa de til dem: Hvorfor søker I den levende blandt de døde?

ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃

Han er ikke her, han er opstanden; kom i hu hvorledes han talte til eder mens han ennu var i Galilea, da han sa

איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃

at Menneskesønnen skulde overgis i syndige menneskers hender og korsfestes og opstå på den tredje dag!

כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃

Da kom de hans ord i hu.

ותזכרנה את דבריו׃

Og de vendte tilbake fra graven, og fortalte alt dette til de elleve og til alle de andre.

ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃

Det var Maria Magdalena og Johanna og Maria, Jakobs mor, og de andre kvinner med dem. De sa dette til apostlene,

ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃

og deres ord syntes dem å være løs tale, og de trodde dem ikke.

ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃

Men Peter stod op og løp til graven, og da han bøide sig ned, så han bare liksvøpet; og han gikk hjem og undret sig over det som var skjedd.

ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃

Og se, to av dem gikk samme dag til en by som ligger seksti stadier fra Jerusalem, og som heter Emmaus,

והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃

og de talte med hverandre om alt dette som hadde hendt.

והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃

Og det skjedde mens de talte sammen og spurte hverandre, da kom Jesus selv nær til dem og vandret sammen med dem;

ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃

men deres øine blev holdt igjen, så de ikke kjente ham.

ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃

Han sa til dem: Hvad er dette for tale som I fører med hverandre på veien? Og de stod stille med sorgfullt åsyn.

ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃

Men en av dem, som hette Kleopas, tok til orde og sa til ham: Er du alene fremmed i Jerusalem og vet ikke det som er skjedd der i disse dager?

ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃

Han sa til dem: Hvad da? Og de sa til ham: Det med Jesus fra Nasaret, som var en profet, mektig i gjerning og ord for Gud og alt folket,

ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃

og hvorledes våre yppersteprester og rådsherrer har overgitt ham til dødsdom og korsfestet ham.

ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃

Men vi håpet at han var den som skulde forløse Israel. Og dog - med alt dette er det idag den tredje dag siden dette skjedde.

ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃

Men så har og nogen av våre kvinner forferdet oss; de kom tidlig imorges til graven,

והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃

og da de ikke fant hans legeme, kom de og sa at de hadde sett et syn av engler, som sa at han lever;

ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃

og nogen av dem som var med oss, gikk bort til graven og fant det så som kvinnene hadde sagt; men ham så de ikke.

וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃

Da sa han til dem: I dårer og senhjertede til å tro alt det profetene har talt!

ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃

Måtte ikke Messias lide dette og så gå inn til sin herlighet?

הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃

Og han begynte fra Moses og fra alle profetene og utla for dem i alle skriftene det som er skrevet om ham.

ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃

Og de var nær ved byen som de gikk til, og han lot som han vilde gå videre.

ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃

Da nødde de ham og sa: Bli hos oss; for det stunder til aften, og dagen heller! Og han gikk inn og blev hos dem.

ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃

Og det skjedde da han satt til bords med dem, da tok han brødet og velsignet det, og brøt det og gav dem;

ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃

da blev deres øine åpnet, og de kjente ham; og han blev usynlig for dem.

ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃

Og de sa til hverandre: Brente ikke vårt hjerte i oss da han talte til oss på veien og oplot skriftene for oss?

ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃

Og de stod op i samme stund og vendte tilbake til Jerusalem, og de fant de elleve samlet, og dem som var med dem, og disse sa:

ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃

Herren er sannelig opstanden, og er sett av Simon!

האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃

Og de fortalte hvad som var skjedd på veien, og hvorledes han blev kjent av dem da han brøt brødet.

ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃

Mens de talte om dette, stod han selv midt iblandt dem og sa til dem: Fred være med eder!

עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃

Men de blev forferdet og fulle av frykt, og trodde at de så en ånd.

והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃

Og han sa til dem: Hvorfor er I forferdet, og hvorfor opstiger tvilende tanker i eders hjerte?

ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃

Se mine hender og mine føtter, og se at det er mig selv! Kjenn på mig og se! En ånd har jo ikke kjøtt og ben, som I ser at jeg har.

ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃

Og da han hadde sagt dette, viste han dem sine hender og sine føtter.

ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃

Men da de ennu ikke trodde for glede, og undret sig, sa han til dem: Har I her noget å ete?

והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃

Da gav de ham et stykke av en stekt fisk og noget av en honningkake,

ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃

og han tok det og åt for deres øine.

ויקח ויאכל לעיניהם׃

Og han sa til dem: Dette er mine ord som jeg talte til eder mens jeg ennu var hos eder, at alt det måtte opfylles som er skrevet i Mose lov og profetene og salmene om mig.

ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃

Da oplot han deres forstand, så de kunde forstå skriftene.

אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃

Og han sa til dem: Så står skrevet, at Messias skal lide og opstå fra de døde på den tredje dag,

ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃

og at i hans navn skal omvendelse og syndenes forlatelse forkynnes for alle folkeslag, fra Jerusalem av.

ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃

I er vidner om dette.

ואתם עדים בזאת׃

Og jeg sender over eder det som min Fader har lovt; men I skal bli i byen inntil I blir iklædd kraft fra det høie.

והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃

Og han førte dem ut imot Betania, og han løftet op sine hender og velsignet dem;

ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃

og det skjedde da han velsignet dem, at han skiltes fra dem og blev optatt til himmelen.

ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃

Og de tilbad ham og vendte tilbake til Jerusalem med stor glede,

והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃

Og de var alltid i templet og lovet og priste Gud.

ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃