Luke 20

Og det skjedde en av dagene mens han lærte folket i templet og forkynte evangeliet, da stod yppersteprestene og de skriftlærde frem sammen med de eldste

ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃

og sa til ham: Si oss: Med hvad myndighet gjør du dette, eller hvem er det som har gitt dig denne myndighet?

ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃

Men han svarte og sa til dem: Også jeg vil spørre eder om en ting; si mig:

ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃

Johannes' dåp, var den fra himmelen eller fra mennesker?

טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃

Men de samrådde sig med hverandre og sa: Sier vi: Fra himmelen, da sier han: Hvorfor trodde I ham da ikke?

ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃

Men sier vi: Fra mennesker, da stener hele folket oss; for de tror fullt og fast at Johannes var en profet.

ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃

Og de svarte at de ikke visste hvor den var fra.

ויענו לא ידענו מאין׃

Da sa Jesus til dem: Så sier heller ikke jeg eder med hvad myndighet jeg gjør dette.

ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

Han begynte da å si denne lignelse til folket: En mann plantet en vingård og leide den ut til vingårdsmenn og drog utenlands for lange tider.

ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃

Og da tiden kom, sendte han en tjener til vingårdsmennene, forat de skulde gi ham av vingårdens frukt; men vingårdsmennene slo ham, og lot ham gå bort med tomme hender.

ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃

Og han blev ved og sendte en annen tjener; men de slo også ham og hånte ham og lot ham gå bort med tomme hender.

ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃

Og han blev ved og sendte en tredje; men de slo også ham til blods og kastet ham ut.

ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃

Da sa vingårdens herre: Hvad skal jeg gjøre? Jeg vil sende min sønn, den elskede; de vil da vel undse sig for ham.

ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃

Men da vingårdsmennene fikk se ham, la de op råd med hverandre og sa: Dette er arvingen; la oss slå ham ihjel, så arven kan bli vår!

וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃

Og de kastet ham ut av vingården og slo ham ihjel. Hvad skal nu vingårdens herre gjøre med dem?

ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃

Han skal komme og drepe disse vingårdsmenn og overgi vingården til andre. Da de hørte det, sa de: Det må aldri skje!

יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃

Men han så på dem og sa: Hvad er da dette som er skrevet: Den sten som bygningsmennene forkastet, den er blitt hjørnesten?

ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃

Hver den som faller på denne sten, han skal knuses; men den som den faller på, ham skal den smuldre til støv.

כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃

Og de skriftlærde og yppersteprestene søkte å få lagt hånd på ham i samme stund; men de fryktet for folket; for de skjønte at det var om dem han hadde sagt denne lignelse.

ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃

Og efterat de nogen tid hadde voktet på ham, sendte de lurere, som lot som de var rettferdige, for å fange ham i ord, så de kunde overgi ham til øvrigheten og til landshøvdingens makt.

ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃

Og de spurte ham og sa: Mester! vi vet at du taler og lærer rett og gjør ikke forskjell på folk, men lærer Guds vei i sannhet;

וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃

er det oss tillatt å gi keiseren skatt, eller ikke?

המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃

Men han merket deres list og sa til dem:

ויכר את נכליהם ויאמר להם׃

Vis mig en penning! Hvis billede og påskrift har den? De svarte: Keiserens.

מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר׃

Da sa han til dem: Så gi da keiseren hvad keiserens er, og Gud hvad Guds er!

ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃

Og de var ikke i stand til å fange ham i ord i folkets påhør, og de undret sig over hans svar, og tidde.

ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃

Men det kom nogen av sadduseerne til ham, de som nekter at det er nogen opstandelse, og de spurte ham og sa:

ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃

Mester! Moses har foreskrevet oss at når en manns gifte bror dør og ikke har barn, da skal hans bror ta hans hustru til ekte og opreise sin bror avkom.

מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃

Nu var det syv brødre; og den første tok sig en hustru og døde barnløs.

והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים׃

Og den annen

ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים׃

og den tredje tok henne, og likeså alle syv; de efterlot ikke barn, og døde.

ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו׃

Til sist døde også kvinnen.

ובאחרונה מתה גם האשה׃

Hvem iblandt dem skal nu få kvinnen til hustru i opstandelsen? for alle syv har jo hatt henne til hustru.

והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה׃

Og Jesus sa til dem: Denne verdens barn tar til ekte og gis til ekte;

ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃

men de som aktes verdige til å få del i hin verden og i opstandelsen fra de døde, de hverken tar til ekte eller gis til ekte;

והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃

for de kan ikke mere dø, for de er englene like og er Guds barn, idet de er opstandelsens barn.

כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃

Men at de døde står op, det har også Moses gitt til kjenne, der hvor det tales om tornebusken, når han kaller Herren Abrahams Gud og Isaks Gud og Jakobs Gud;

וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃

men han er ikke de dødes Gud, men de levendes; for de lever alle for ham.

והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו׃

Da svarte nogen av de skriftlærde og sa: Mester! du taler vel.

ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃

For de vågde ikke mere å spørre ham om noget.

ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר׃

Men han sa til dem: Hvorledes kan det sies at Messias er Davids sønn?

ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד׃

David selv sier jo i Salmenes bok: Herren sa til min herre: Sett dig ved min høire hånd,

והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃

til jeg får lagt dine fiender til skammel for dine føtter!

עד אשית איביך הדם לרגליך׃

David kaller ham altså herre; hvorledes kan han da være hans sønn?

הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו׃

Men i hele folkets påhør sa han til sine disipler:

ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃

Vokt eder for de skriftlærde, som gjerne vil gå i side klær og gjerne vil la sig hilse på torvene og ha de øverste seter i synagogene og sitte øverst ved gjestebudene;

הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃

de som opeter enkers hus og for et syns skyld holder lange bønner! Disse skal få dess hårdere dom.

הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃