Luke 2

Og det skjedde i de dager at det utgikk et bud fra keiser Augustus at all verden skulde innskrives i manntall.

ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃

Dette var den første innskrivning, i den tid Kvirinius var landshøvding i Syria.

וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃

Og alle gikk for å la sig innskrive, hver til sin by.

וילכו כלם להתפקד איש לעירו׃

Men også Josef drog op fra Galilea, fra byen Nasaret, til Judea, til Davids stad, som heter Betlehem, fordi han var av Davids hus og ætt,

ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו׃

for å la sig innskrive sammen med Maria, sin trolovede, som var fruktsommelig.

להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה׃

Men det skjedde mens de var der, da kom tiden da hun skulde føde.

ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת׃

Og hun fødte sin sønn, den førstefødte, og svøpte ham og la ham i en krybbe, fordi det ikke var rum for dem i herberget.

ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון׃

Og det var nogen hyrder der på stedet, som var ute på marken og holdt nattevakt over sin hjord.

ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃

Og se, en Herrens engel stod for dem, og Herrens herlighet lyste om dem, og de blev meget forferdet.

והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃

Og engelen sa til dem: Forferdes ikke! for se, jeg forkynner eder en stor glede, som skal vederfares alt folket!

ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃

Eder er idag en frelser født, som er Kristus, Herren, i Davids stad.

כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃

Og dette skal I ha til tegn: I skal finne et barn svøpt, liggende i en krybbe.

וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃

Og straks var det hos engelen en himmelsk hærskare, som lovet Gud og sa:

ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃

Ære være Gud i det høieste, og fred på jorden, i mennesker hans velbehag!

כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃

Og det skjedde da englene var faret fra dem op til himmelen, da sa hyrdene til hverandre: La oss nu gå like til Betlehem og se dette som har hendt, og som Herren har kunngjort oss!

ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃

Og de skyndte sig og kom og fant både Maria og Josef, og barnet som lå i krybben;

וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃

og da de hadde sett det, fortalte de dem det ord som var sagt dem om dette barn.

ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃

Og alle som hørte det, undret sig over det som blev dem sagt av hyrdene;

וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃

men Maria gjemte alle disse ord og grundet på dem i sitt hjerte.

ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃

Og hyrdene vendte tilbake, og priste og lovet Gud for alt det de hadde hørt og sett, således som det var blitt sagt dem.

וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃

Og da åtte dager var til ende, og han skulde omskjæres, blev han kalt Jesus, det navn som engelen hadde nevnt før han blev undfanget i mors liv.

ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃

Og da deres renselses-dager efter Mose lov var til ende, førte de ham op til Jerusalem for å stille ham frem for Herren -

וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃

som det er skrevet i Herrens lov: Alt mannkjønn som åpner mors liv, skal kalles hellig for Herren -

כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃

og for å gi offer, efter det som er sagt i Herrens lov, et par turtelduer eller to due-unger.

ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה׃

Og se, det var en mann i Jerusalem ved navn Simeon, og denne mann var rettferdig og gudfryktig og ventet på Israels trøst; og den Hellige Ånd var over ham,

והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃

og det var åpenbaret ham av den Hellige Ånd at han ikke skulde se døden før han hadde sett Herrens salvede.

ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃

Han kom, drevet av Ånden, inn i templet, og da foreldrene førte barnet Jesus inn for å gjøre med ham som skikk var efter loven,

ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃

da tok han ham på sine armer og lovet Gud og sa:

ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃

Herre! nu lar du din tjener fare herfra i fred, efter ditt ord;

עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃

for mine øine har sett din frelse,

כי ראו עיני את ישועתך׃

som du har beredt for alle folks åsyn,

אשר הכינות לפני כל העמים׃

et lys til åpenbarelse for hedningene, og en herlighet for ditt folk Israel.

אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃

Og hans far og hans mor undret sig over det som blev talt om ham.

ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃

Og Simeon velsignet dem, og sa til hans mor Maria: Se, denne er satt til fall og opreisning for mange i Israel, og til et tegn som blir motsagt;

ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃

men også din sjel skal et sverd gjennemstinge, forat mange hjerters tanker skal bli åpenbaret.

וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃

Og der var en profetinne, Anna, Fanuels datter, av Asers stamme; hun var kommet langt ut i årene, hadde levd med sin mann i syv år efter sin jomfrustand,

ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃

og nu for sig selv som enke inntil en alder av fire og åtti år; hun vek aldri fra templet, men tjente Gud med faste og bønn natt og dag.

והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃

Og hun trådte til i samme stund og priste Gud, og hun talte om ham til alle dem som ventet på forløsning for Jerusalem.

ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃

Og da de hadde fullført alt efter Herrens lov, vendte de tilbake til Galilea, til sin by Nasaret.

ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃

Men barnet vokste og blev sterkt og fullt av visdom, og Guds velbehag var over ham.

ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו׃

Og hans foreldre drog hvert år til Jerusalem til påskefesten.

ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃

Og da han var tolv år gammel, drog de der op, som det var skikk på høitiden;

ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃

og da de hadde vært der de dager til ende, og de vendte hjem igjen, blev barnet Jesus tilbake i Jerusalem, og hans foreldre visste ikke om det.

וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃

Men da de trodde at han var i reisefølget, kom de en dags reise frem, og lette efter ham blandt slektninger og kjenninger;

ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃

og da de ikke fant ham, vendte de tilbake til Jerusalem og lette efter ham.

ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃

Og det skjedde tre dager derefter, da fant de ham i templet; der satt han midt iblandt lærerne og hørte på dem og spurte dem,

ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃

og alle som hørte ham, var ute av sig selv av forundring over hans forstand og svar.

וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃

Og da de så ham, blev de forferdet, og hans mor sa til ham: Barn! hvorfor gjorde du oss dette? Se, din far og jeg har lett efter dig med smerte.

ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃

Og han sa til dem: Hvorfor lette I efter mig? Visste I ikke at jeg må være i min Faders hus?

ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי׃

Men de forstod ikke det ord han talte til dem.

והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃

Og han gikk ned med dem og kom til Nasaret og var dem lydig. Og hans mor gjemte alle disse ord i sitt hjerte.

וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃

Og Jesus gikk frem i visdom og alder og yndest hos Gud og mennesker.

וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃