Luke 19

Og han kom inn i Jeriko og drog igjennem byen.

ויבוא ויעבר ביריחו׃

Og se, der var en mann som hette Sakkeus; han var overtolder og en rik mann.

והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃

Og han søkte å få se hvem som var Jesus, og han kunde ikke komme til for folket, for han var liten av vekst.

ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃

Da sprang han i forveien og steg op i et morbærtre for å få se ham; for hans vei gikk der forbi.

ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃

Og da Jesus kom til stedet, så han op og sa til ham: Sakkeus! skynd dig og stig ned! for idag skal jeg bli i ditt hus.

ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃

Og han skyndte sig og steg ned, og tok imot ham med glede.

וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃

Og da de så det, knurret de alle og sa: Han gikk inn for å ta herberge hos en syndig mann!

וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃

Men Sakkeus stod frem og sa til Herren: Se, Herre! Halvdelen av mitt gods gir jeg de fattige, og har jeg presset penger ut av nogen, gir jeg det firdobbelt igjen.

ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃

Og Jesus sa om ham: Idag er frelse blitt dette hus til del, eftersom og han er en Abrahams sønn;

ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃

for Menneskesønnen er kommet for å søke og frelse det som var fortapt.

כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃

Mens de hørte på dette, la han også en lignelse til, fordi han var nær ved Jerusalem, og de tenkte at Guds rike straks skulde komme til syne.

ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃

Han sa da: En mann av høi byrd drog til et land langt borte for å få kongemakt og så komme tilbake igjen.

על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃

Han kalte da ti av sine tjenere for sig, og gav dem ti pund og sa: Kjøpslå med dem til jeg kommer igjen.

ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃

Men hans landsmenn hatet ham, og skikket sendemenn avsted efter ham og lot si: Vi vil ikke at denne mann skal være konge over oss.

ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃

Og det skjedde da han hadde fått kongemakten og kom tilbake, da bød han at de tjenere han hadde gitt pengene, skulde kalles for ham, forat han kunde få vite hvad hver av dem hadde vunnet.

ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃

Da kom den første frem og sa: Herre! ditt pund har kastet av sig ti pund.

ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃

Og han sa til ham: Vel, du gode tjener! fordi du har vært tro i det små, skal du råde over ti byer.

ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃

Og den annen kom og sa: Herre! ditt pund har gitt fem pund.

ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃

Også til denne sa han: Vær du herre over fem byer!

ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃

Og en annen kom og sa: Herre! se her er ditt pund, som jeg har hatt liggende i et tørklæ;

ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃

for jeg fryktet for dig, fordi du er en streng mann; du tar op det du ikke la ned, og høster det du ikke sådde.

מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃

Han sier til ham: Efter din egen munn dømmer jeg dig, du dårlige tjener! Du visste at jeg er en streng mann, som tar op det jeg ikke la ned, og høster det jeg ikke sådde;

ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃

hvorfor satte du da ikke mine penger ut hos pengevekslerne? Så hadde jeg, når jeg kom, fått dem tilbake med renter.

ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃

Og han sa til dem som stod ved hans side: Ta pundet fra ham og gi det til ham som har de ti pund!

ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃

- De sa til ham: Herre! han har jo ti pund! -

ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃

Jeg sier eder at hver den som har, ham skal gis; men den som ikke har, fra ham skal endog tas det han har.

הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃

Men disse mine fiender som ikke vilde at jeg skulde være konge over dem, før dem hit og hugg dem ned for mine øine!

אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃

Og da han hadde sagt dette, drog han videre foran dem på sin vandring op til Jerusalem.

ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃

Og det skjedde da han kom nær til Betfage og Betania, til det berg som kalles Oljeberget, da sendte han to av sine disipler avsted og sa:

ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃

Gå bort til den by som ligger rett for oss! Når I kommer inn i den, skal I finne en fole bundet, som intet menneske har sittet på; løs den og før den hit!

לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃

Og dersom nogen spør eder: Hvorfor løser I den? da skal I si så: Herren har bruk for den.

וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃

Så gikk de utsendte avsted, og de fant det så som han hadde sagt dem.

וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃

Og da de løste folen, sa dens eiermenn til dem: Hvorfor løser I folen?

ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃

De sa: Herren har bruk for den.

ויאמרו האדון צריך לו׃

Og de førte den til Jesus, og de la sine klær på folen og lot Jesus sette sig på den.

ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃

Da han nu drog frem, bredte de sine klær under ham på veien.

ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃

Men da han allerede var nær ved nedgangen fra Oljeberget, begynte hele disippel-flokken glad å love Gud med høi røst for alle de kraftige gjerninger de hadde sett, og sa:

ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃

Velsignet være kongen som kommer i Herrens navn! Fred i himmelen, og ære i det høieste!

ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃

Og nogen av fariseerne blandt mengden sa til ham: Mester! irettesett dine disipler!

ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃

Men han svarte og sa til dem: Jeg sier eder: Om disse tier, skal stenene rope.

ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃

Og da han kom nær og så byen, gråt han over den og sa:

ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃

Visste også du, om enn først på denne din dag, hvad som tjener til din fred! Men nu er det skjult for dine øine.

לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃

For de dager skal komme over dig da dine fiender skal kaste en voll op om dig og kringsette dig og trenge dig fra alle sider,

כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃

og slå dig til jorden og dine barn i dig, og ikke levne sten på sten i dig, fordi du ikke kjente din besøkelses tid.

וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃

Og han gikk inn i templet og begynte å drive ut dem som drev handel der,

ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃

og han sa til dem: Det er skrevet: Mitt hus skal være et bedehus. Men I har gjort det til en røverhule.

ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃

Og han lærte daglig i templet. Men yppersteprestene og de skriftlærde og de første blandt folket søkte å få ryddet ham av veien.

ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃

Og de fant ikke ut hvad de skulde gjøre; for hele folket hang ved ham og hørte på ham.

ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃