Luke 15

Og alle toldere og syndere holdt sig nær til ham for å høre ham.

ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו׃

Og både fariseerne og de skriftlærde knurret sig imellem og sa: Denne mann tar imot syndere og eter sammen med dem!

וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם׃

Da talte han denne lignelse til dem:

וידבר אליהם את המשל הזה לאמר׃

Hvilket menneske iblandt eder som har hundre får og mister ett av dem, forlater ikke de ni og nitti i ørkenen og går efter det han har mistet, til han finner det?

מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו׃

Og når han har funnet det, legger han det på sine skuldrer med glede,

והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה׃

og når han kommer hjem, kaller han sine venner og granner sammen og sier til dem: Gled eder med mig, for jeg har funnet mitt får som jeg hadde mistet!

ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד׃

Jeg sier eder: Således skal det være glede i himmelen over én synder som omvender sig, mere enn over ni og nitti rettferdige som ikke trenger til omvendelse.

אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה׃

Eller hvilken kvinne som har ti sølvpenninger og mister én av dem, tender ikke lys og feier sitt hus og leter med flid til hun finner den?

או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו׃

Og når hun har funnet den, kaller hun sine venninner og grannekvinner sammen og sier: Gled eder med mig, for jeg har funnet sølvpenningen som jeg hadde mistet!

והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי׃

Således, sier jeg eder, blir det glede for Guds engler over én synder som omvender sig.

כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃

Og han sa: En mann hadde to sønner,

ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃

og den yngste av dem sa til sin far: Far! gi mig den del av boet som faller på mig! Og han skiftet sin eiendom imellem dem.

ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃

Og ikke mange dager derefter samlet den yngste sønn alt sitt og drog til et land langt borte, og der ødte han sin eiendom i et ryggesløst levnet.

ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃

Men da han hadde satt alt over styr, blev det en svær hunger i det land, og han begynte å lide nød.

ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃

Da gikk han bort og holdt sig til en av borgerne der i landet, og han sendte ham ut på sine marker for å gjæte svin;

וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃

og hans attrå var å fylle sin buk med de skolmer som svinene åt, og ingen gav ham noget.

ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃

Men da kom han til sig selv og sa: Hvor mange leiefolk hos min far har fullt op av brød, men jeg setter livet til her av sult!

וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃

Jeg vil stå op og gå til min far og si til ham: Far! jeg har syndet mot himmelen og for dig;

אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃

jeg er ikke verdig lenger til å kalles din sønn; la mig få være som en av dine leiefolk!

ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃

Og han stod op og kom til sin far. Men da han ennu var langt borte, så hans far ham, og han ynkedes inderlig, og løp til og falt ham om halsen og kysset ham.

ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃

Men sønnen sa til ham: Far! jeg har syndet mot himmelen og for dig, og jeg er ikke verdig lenger til å kalles din sønn.

ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃

Men faren sa til sine tjenere: Ta frem den beste klædning og ha den på ham, og gi ham en ring på hans hånd og sko på hans føtter,

ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃

og hent gjøkalven og slakt den, og la oss ete og være glade!

והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃

For denne min sønn var død og er blitt levende igjen, var tapt og er funnet. Og de begynte å være glade.

כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃

Men hans eldste sønn var ute på marken, og da han gikk hjemover og kom nær til huset, hørte han spill og dans;

ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃

og han kalte en av tjenerne til sig og spurte hvad dette var.

ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃

Han sa til ham: Din bror er kommet, og din far lot slakte gjøkalven, fordi han fikk ham frisk tilbake.

ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃

Da blev han vred og vilde ikke gå inn. Hans far gikk da ut og talte vennlig til ham;

ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃

men han svarte og sa til sin far: Se, i så mange år har jeg tjent dig, og aldri har jeg gjort imot ditt bud, og mig har du aldri gitt et kje forat jeg kunde være glad med mine venner;

ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃

men da denne din sønn kom, han som har ett op din eiendom sammen med skjøger, da slaktet du gjøkalven for ham!

ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃

Men han sa til ham: Barn! du er alltid hos mig, og alt mitt er ditt;

ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃

men vi burde fryde og glede oss fordi denne din bror var død og er blitt levende, var tapt og er funnet.

אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃