Leviticus 7

Og dette er loven om skyldofferet: Det er høihellig.

וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא׃

På det sted hvor brennofferet slaktes, skal skyldofferet slaktes, og dets blod skal sprenges rundt om på alteret.

במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב׃

Og alt fettet skal ofres, både halen og fettet som dekker innvollene,

ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב׃

og begge nyrene med det fett som er på dem, ved lendene, og den store leverlapp; den skal tas ut sammen med nyrene.

ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה׃

Og presten skal brenne det på alteret som ildoffer til Herren; det er et skyldoffer.

והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא׃

Alt mannkjønn blandt prestene kan ete det; på et hellig sted skal det etes; det er høihellig.

כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא׃

Med skyldofferet skal det være likesom med syndofferet; det gjelder én lov for begge; den prest som gjør soning med det, ham skal det tilhøre.

כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה׃

Når en prest ofrer brennoffer for nogen, så skal huden av det brennoffer han har ofret, tilhøre den samme prest.

והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה׃

Og ethvert matoffer som bakes i ovn, eller som stekes i panne eller på helle, skal tilhøre den prest som ofrer det.

וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה׃

Og ethvert matoffer som er blandet med olje, eller som er tørt, skal høre alle Arons sønner til, den ene som den andre.

וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו׃

Og dette er loven om takkofferet som ofres til Herren:

וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה׃

Dersom nogen ofrer det til lovprisning, så skal han foruten slaktofferet som bæres frem til lovprisning, ofre usyrede kaker med olje i og usyrede brødleiver smurt med olje, og fint mel knadd til kaker med olje i.

אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן׃

Dette er den offergave han skal bære frem foruten det slaktoffer som bæres frem til takk og lovprisning, og dessuten syrede kaker.

על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו׃

Av dette offer skal han bære frem én kake av hvert slag som gave til Herren; det skal tilhøre presten som sprenger takkofferets blod på alteret.

והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה׃

Kjøttet av et takkoffer som bæres frem til lovprisning, skal etes på den dag det ofres; intet av det skal bli liggende til om morgenen.

ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר׃

Dersom nogens slaktoffer er et lovet offer eller et frivillig offer, skal det etes på den dag det ofres; men det som levnes, kan etes den næste dag.

ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל׃

Men hvad som enda blir tilovers av slaktofferets kjøtt, skal på den tredje dag brennes op med ild.

והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף׃

Om nogen på den tredje dag eter av takkofferets kjøtt, da har Herren ikke velbehag i offeret; det skal ikke regnes den som ofret det, til gode, det skal være en vederstyggelighet, og den som eter av det, gjør en misgjerning som han kommer til å bøte for.

ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא׃

Kjøtt som kommer nær noget urent, skal ikke etes, det skal brennes op med ild; ellers kan alle som er rene, ete av kjøttet.

והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר׃

Men den som eter kjøtt av Herrens takkoffer mens det er noget urent på ham, han skal utryddes av sitt folk.

והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃

Og når nogen rører ved noget urent, enten det er et menneskes urenhet eller et urent dyr eller noget annet urent og vederstyggelig, og så eter av kjøttet av Herrens takkoffer, da skal han utryddes av sitt folk.

ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃

Og Herren talte til Moses og sa:

וידבר יהוה אל משה לאמר׃

Tal til Israels barn og si: I skal ikke ete fett av okse eller får eller gjet.

דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו׃

Fettet av et selvdødt dyr eller av et sønderrevet dyr kan brukes til alle slags arbeid; men ete det må I ikke;

וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו׃

for hver den som eter fettet av noget dyr som det ofres ildoffer av til Herren, han skal utryddes av sitt folk.

כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה׃

Og blod skal I ikke ete, hverken av fugl eller fe, hvor I så bor.

וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה׃

Enhver som nogensinne eter blod, han skal utryddes av sitt folk.

כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃

Og Herren talte til Moses og sa:

וידבר יהוה אל משה לאמר׃

Tal til Israels barn og si: Den som ofrer sitt takke-slaktoffer til Herren, han skal bære frem for Herren sin offergave av sitt takke-slaktoffer.

דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו׃

Med egne hender skal han bære frem Herrens ildoffer; både fettet og brystet skal han bære frem, og brystet skal svinges for Herrens åsyn.

ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה׃

Og presten skal brenne fettet på alteret; men brystet skal høre Aron og hans sønner til.

והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו׃

Og det høire lår skal I gi presten som gave av eders takkoffer.

ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם׃

Den av Arons sønner som ofrer takkoffer-blodet og fettet, han skal ha det høire lår som sin del;

המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה׃

for svinge-brystet og løfte-låret har jeg tatt fra Israels barn av deres takke-slaktoffer og gitt til Aron, presten, og til hans sønner som en evig rettighet de kan kreve av Israels barn.

כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל׃

Dette er Arons del og hans sønners del av Herrens ildoffer, som gis dem på den dag de føres frem for å tjene Herren som prester,

זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה׃

den del som Herren befalte skulde gis dem av Israels barn på den dag de salves, en evig rettighet, fra slekt til slekt.

אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם׃

Dette er loven om brennofferet, om matofferet og om syndofferet og om skyldofferet og om innvielsesofferet og om takkofferet,

זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים׃

den som Herren gav Moses på Sinai berg den dag han bød Israels barn å ofre Herren sine offer i Sinai ørken.

אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני׃