Job 41

Ingen er så djerv at han tør tirre den; hvem tør da sette sig op imot mig?

תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃

Hvem gav mig noget først, så jeg skulde gi ham vederlag? Alt under himmelen hører mig til.

התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃

Jeg vil ikke tie om dens lemmer, om dens store styrke og dens fagre bygning.

הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃

Hvem har dradd dens klædning av? Hvem tør komme innenfor dens dobbelte rad av tenner?

היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃

Hvem har åpnet dens kjevers dør? Rundt om dens tenner er redsel.

התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃

Stolte er skjoldenes rader; hvert av dem er tillukket som med et fast segl.

יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃

De ligger tett innpå hverandre, og ingen luft trenger inn imellem dem.

התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃

Det ene skjold henger fast ved det andre; de griper inn i hverandre og skilles ikke at.

שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃

Når den nyser, stråler det frem lys, og dens øine er som morgenrødens øielokk.

הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃

Bluss farer ut av dens gap, gnister spruter frem.

לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃

Fra dens nesebor kommer røk som av en gryte som koker over siv.

מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃

Dens ånde tender kull i brand, og luer går ut av dens gap.

לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃

På dens hals har styrken sin bolig, og angsten springer foran den.

מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃

Dens doglapper sitter fast; de er som støpt på den og rører sig ikke.

דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃

Dens hjerte er fast som sten, fast som den underste kvernsten.

גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃

Når den hever sig, gruer helter; av redsel mister de sans og samling.

אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃

Rammes den med sverd, så biter det ikke på den, heller ikke lanse, pil eller kastespyd.

איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃

Den akter jern som strå, kobber som ormstukket tre.

עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃

Buens sønn jager den ikke på flukt; slyngens stener blir som halm for den.

מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃

Stridsklubber aktes som halm, og den ler av det susende spyd.

מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃

På dens buk sitter skarpe skår, den gjør spor i dyndet som efter en treskeslede.

נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃

Den får dypet til å koke som en gryte; den får havet til å skumme som en salvekokers kjele.

בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃

Efter den lyser dens sti; dypet synes å ha sølvhår.

מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃

Det er intet på jorden som er herre over den; den er skapt til ikke å reddes.

לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃

Alt som er høit, ser den i øiet; den er en konge over alle stolte dyr.

משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃

משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃

יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃

לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃

כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃

תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃

ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃

אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃

אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃

את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃