Job 4

Da tok Elifas fra Teman til orde og sa:

ויען אליפז התימני ויאמר׃

Om en prøvde å tale et ord til dig, vilde du da ta det ille op? Men hvem kan vel holde sine ord tilbake?

הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃

Du har selv vist mange til rette, og maktløse hender styrket du;

הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃

dine ord reiste den snublende op, og synkende knær gjorde du sterke.

כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃

Men nu, når det gjelder dig selv, blir du utålmodig, når det rammer dig, blir du forferdet.

כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃

Er ikke din gudsfrykt din tillit, din ulastelige ferd ditt håp?

הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃

Tenk efter: Hvem omkom uskyldig, og hvor gikk rettskafne til grunne?

זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃

Efter det jeg har sett, har de som pløide urett og sådde nød, også høstet det.

כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃

De omkom for Guds ånde, og for hans vredes pust blev de til intet.

מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃

Løvens brøl og dens fryktelige røst hørtes ikke lenger, og ungløvenes tenner blev knust.

שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃

Løven omkom av mangel på rov, og løvinnens unger blev adspredt.

ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃

Og til mig stjal sig et ord; det lød for mitt øre som en hvisken,

ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃

under skiftende tanker ved nattlige syner, når dyp søvn faller på menneskene.

בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃

Frykt og beven kom over mig, så alle mine ben tok til å skjelve.

פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃

Og en ånd fór forbi mitt åsyn; hårene på mitt legeme reiste sig.

ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃

Den blev stående, men jeg skjelnet ikke klart hvorledes den så ut - det var en skikkelse som stod der for mine øine; jeg hørte en stille susen og en røst:

יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃

Er et menneske rettferdig for Gud, eller en mann ren for sin skaper?

האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃

Se, på sine tjenere stoler han ikke, og hos sine engler finner han feil,

הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃

hvor meget mere da hos dem som bor i hus av ler, og som har sin grunnvoll i støvet - de som knuses lettere enn møll.

אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃

Fra morgen til aften - så er de sønderslått; uten at nogen akter på det, går de til grunne for alltid.

מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃

Blir ikke teltsnoren dradd ut hos dem? De dør, men ikke i visdom.

הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃