Job 3

Derefter oplot Job sin munn og forbannet den dag han blev født.

אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃

Job tok til orde og sa:

ויען איוב ויאמר׃

Til grunne gå den dag da jeg blev født, og den natt som sa: Et guttebarn er undfanget!

יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃

Måtte den dag bli til mørke! Måtte Gud i det høie ikke spørre efter den, og intet lys stråle over den!

היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃

Gid mørke og dødsskygge må kreve den tilbake, gid skyer må leire sig over den, gid alt som gjør en dag mørk, må skremme den!

יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃

Den natt - måtte mulm ta den! Den glede sig ikke blandt årets dager, den komme ikke med i måneders tall!

הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃

Ja, ufruktbar bli den natt! Aldri lyde det jubel i den!

הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃

Måtte de som forbanner dager, ønske ondt over den, de som er kyndige i å mane frem Leviatan!

יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃

Gid dens demrings stjerner må bli mørke! La den vente på lys, uten at det kommer! Måtte den aldri skue morgenrødens øielokk -

יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃

fordi den ikke stengte døren til min mors liv og skjulte møie for mine øine.

כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃

Hvorfor døde jeg ikke i mors liv? Hvorfor utåndet jeg ikke straks i fødselsstunden?

למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃

Hvorfor tok knær imot mig, og hvorfor bryster som jeg kunde die?

מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃

For da kunde jeg nu ligge og hvile; jeg kunde sove og hadde da ro -

כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃

sammen med konger og jordens styrere, som bygget sig ruiner,

עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃

eller med fyrster som eide gull, som fylte sine hus med sølv;

או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃

eller jeg var nu ikke til, likesom et nedgravd, ufullbåret foster, lik barn som aldri så lyset.

או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃

Der har de ugudelige holdt op å rase, og der hviler de trette.

שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃

Der har alle fanger ro, de hører ikke driverens røst.

יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃

Liten og stor er der like, og trælen er fri for sin herre.

קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃

Hvorfor gir han den lidende lys, og liv til dem som bærer sorg i sitt hjerte,

למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃

dem som venter på døden uten at den kommer, og som leter efter den ivrigere enn efter skjulte skatter,

המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃

dem som gleder sig like til jubel, som fryder sig når de finner en grav -

השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃

til den mann hvis vei er skjult for ham, og som Gud har stengt for på alle kanter?

לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃

For mine sukk er blitt mitt daglige brød, og mine klager strømmer som vannet.

כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃

For alt det fryktelige jeg reddes for, det rammer mig, og det jeg gruer for, det kommer over mig.

כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃

Jeg har ikke fred, ikke ro, ikke hvile - det kommer alltid ny uro.

לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃