Job 21

Da tok Job til orde og sa:

ויען איוב ויאמר׃

Hør aktsomt på mitt ord og la dette være den trøst I yder mig!

שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם׃

Tål mig, så jeg kan få tale, og når jeg har talt, kan du spotte.

שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג׃

Mon min klage gjelder et menneske? Eller hvorfor skulde min ånd ikke bli utålmodig?

האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי׃

Vend eder til mig og bli forferdet og legg hånd på munn!

פנו אלי והשמו ושימו יד על פה׃

Kommer jeg det i hu, så forferdes jeg, og mitt kjød gripes av skjelving.

ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות׃

Hvorfor blir de ugudelige i live, blir gamle og tiltar endog i velmakt?

מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃

De ser sine barn trives omkring sig, og sine efterkommere har de for sine øine.

זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃

Deres hus er sikre mot redsler, og Guds ris kommer ikke over dem.

בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃

Hans okse parrer sig og spiller ikke, hans ku kalver og kaster ikke i utide.

שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃

De slipper sine barn ut som småfeet, og deres smågutter hopper omkring.

ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃

De synger til tromme og citar, og de gleder sig ved fløitens lyd.

ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב׃

De lever sine dager i lykke, og i et øieblikk farer de ned til dødsriket.

יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃

Og dog sa de til Gud: Vik fra oss! Vi har ikke lyst til å kjenne dine veier.

ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃

Hvad er den Allmektige, at vi skulde tjene ham, og hvad gagn skulde vi ha av å vende oss til ham med bønn?

מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו׃

Ja, men deres lykke står ikke i deres egen hånd. - De ugudeliges tanker er langt fra mine tanker.

הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני׃

Hvor ofte utslukkes vel de ugudeliges lampe, og hvor ofte hender det at ulykke kommer over dem? Hvor ofte tildeler han dem vel smerter i sin vrede?

כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו׃

Hvor ofte blir de vel som strå for vinden, som agner stormen fører bort?

יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃

Men Gud gjemmer hans straff til hans barn. - Ja, men han burde straffe ham selv, så han fikk kjenne det.

אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע׃

Med egne øine burde han få se sin undergang, og av den Allmektiges vrede burde han få drikke selv.

יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה׃

For hvad bryr han sig om sitt hus efter sin død, når hans måneders tall er ute?

כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃

Vil nogen lære Gud visdom, han som dømmer de høieste?

הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט׃

Den ene dør midt i sin velmakt, helt trygg og rolig;

זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו׃

hans kar var fulle av melk, og margen i hans ben var saftfull.

עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃

Den andre dør med sorg i hjertet og har aldri nytt nogen lykke.

וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃

Begge ligger de i støvet, og makk dekker dem.

יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃

Se, jeg kjenner eders tanker og de onde råd hvormed I gjør urett mot mig;

הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו׃

for I sier: Hvor er tyrannens hus, og hvor er det telt de ugudelige bor i?

כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים׃

Har I aldri spurt dem som har faret vidt omkring? Og I vil vel ikke forkaste deres vidnesbyrd,

הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו׃

at den onde spares på ulykkens dag, på vredens dag føres han unda.

כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃

Hvem foreholder ham hans ferd like i hans ansikt? og når han gjør noget, hvem gjengjelder ham det?

מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו׃

Til graven bæres han med ære, og over gravhaugen holder de vakt.

והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃

Søt er hans hvile i dalens muld, og alle mennesker vandrer i hans spor, og det er ikke tall på dem som har gått foran ham.

מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר׃

Hvor kan I da trøste mig med så tom en trøst? Av eders svar blir det bare troløshet tilbake.

ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל׃