Job 16

Da tok Job til orde og sa:

ויען איוב ויאמר׃

Jeg har hørt meget som dette; I er plagsomme trøstere alle sammen.

שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃

Blir det aldri ende på de vindige ord? Eller hvad egger dig til å svare?

הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃

Også jeg kunde tale som I; om I var i mitt sted, kunde jeg sette ord sammen mot eder, og jeg kunde ryste på hodet over eder;

גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃

jeg kunde styrke eder med min munn, og mine lebers medynk kunde stille eders smerte.

אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃

Om jeg taler, stilles ikke min smerte, og lar jeg det være, hvad lindring får jeg da?

אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃

Ja, nu har han trettet mig ut; du har ødelagt hele mitt hus.

אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃

Og du grep mig fatt - det blev et vidne mot mig; min magerhet stod op imot mig, like i mitt åsyn vidnet den mot mig.

ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃

Hans vrede sønderrev mig og forfulgte mig; han skar tenner imot mig; som min motstander hvesset han sine øine mot mig.

אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃

De spilet op sin munn mot mig, med hån slo de mine kinnben; alle slo de sig sammen mot mig.

פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃

Gud gir mig i urettferdige folks vold og styrter mig i ugudelige menneskers hender.

יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃

Jeg levde i ro; da sønderbrøt han mig, han grep mig i nakken og sønderknuste mig, han satte mig op til skive for sig.

שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃

Hans skyttere kringsatte mig, han kløvde mine nyrer uten barmhjertighet; han øste ut min galle på jorden.

יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃

Han rev i mig rift på rift; han stormet mot mig som en kjempe.

יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃

Jeg har sydd sekk om min hud og stukket mitt horn i støvet;

שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃

mitt ansikt er rødt av gråt, og over mine øielokk ligger det dødsskygge.

פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃

Og dog er det ingen urett i mine hender, og min bønn er ren.

על לא חמס בכפי ותפלתי זכה׃

Å jord, dekk ikke mitt blod, og måtte det ikke være noget sted hvor mitt skrik stanser!

ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי׃

Selv nu har jeg mitt vidne i himmelen og i det høie en som kan stadfeste mine ord.

גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים׃

Stadig spotter mine venner mig; mot Gud skuer gråtende mitt øie,

מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃

at han må la mannen få rett i hans strid med Gud og menneskebarnet rett mot hans næste;

ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו׃

for få år vil det gå før jeg vandrer den vei som jeg ikke vender tilbake.

כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃