Isaiah 32

Se, med rettferdighet skal kongen regjere, og fyrstene skal styre efter rett,

הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו׃

og enhver av dem skal være som et skjul for været og et ly mot regnskyll, som bekker i ørkenen, som skyggen av et veldig fjell i et tørstende land.

והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה׃

Da skal de seendes øine ikke være blinde, og de hørendes ører skal være lydhøre,

ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה׃

de lettsindiges hjerte skal formå å skjønne, og de stammendes tunge skal ha lett for å tale klart.

ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות׃

Dåren skal ikke mere kalles edel, og den svikefulle skal ikke kalles høimodig.

לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע׃

For dåren taler dårskap, og hans hjerte finner på ondt for å utføre vanhellig dåd og for å tale forvendte ting om Herren, for å la den hungrige sulte og la den tørste mangle drikke.

כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר׃

Og den svikefulles våben er onde; han legger listige råd for å føre de saktmodige i ulykke ved falske ord, selv når den fattige taler det som rett er.

וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים באמרי שקר ובדבר אביון משפט׃

Men den edle har edle tanker, og han blir fast ved det som er edelt.

ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום׃

I sorgløse kvinner, stå op, hør min røst! I trygge døtre, vend eders ører til min tale!

נשים שאננות קמנה שמענה קולי בנות בטחות האזנה אמרתי׃

Om år og dag skal I beve, I trygge! For det er slutt med all vinhøst, frukthøsten kommer ikke.

ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא׃

Forferdes, I sorgløse! Bev, I trygge! Klæ eder nakne og bind sekk om eders lender!

חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים׃

De slår sig for brystet og klager over de fagre marker, over det fruktbare vintre.

על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה׃

På mitt folks jord skyter torner og tistler op, ja over alle gledens hus i den jublende by.

על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה׃

For palasset er forlatt, svermen i byen er borte; haug og vakttårn er blitt til huler for evige tider, til fryd for villesler, til beite for buskap -

כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מרעה עדרים׃

inntil Ånden blir utøst over oss fra det høie, og ørkenen blir til fruktbar mark, og fruktbar mark aktes som skog.

עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל ליער יחשב׃

Og rett skal bo i ørkenen, og rettferdighet skal ha sitt hjem på den fruktbare mark.

ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב׃

Og rettferdighetens verk skal være fred, og rettferdighetens frukt skal være ro og trygghet til evig tid.

והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד עולם׃

Og mitt folk skal bo i fredens bolig og i trygghetens telter og på sorgfrie hvilesteder.

וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות׃

Men det skal hagle når skogen styrter ned, og dypt skal byen trykkes ned.

וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר׃

Lykkelige er I som sår ved alle vann, som slipper oksen og asenet på frifot!

אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור׃