Genesis 29

Så gav Jakob sig atter på veien og drog til Østens barns land.

וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃

Og da han så sig omkring, fikk han se en brønn på marken, og ved den lå det tre flokker småfe. for av denne brønn vannet de feet; men stenen som lå over brønnens åpning, var stor.

וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃

Der samlet alle feflokkene sig, og gjæterne veltet stenen fra brønnens åpning og vannet småfeet, og så la de stenen tilbake på sitt sted, over brønnens åpning.

ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃

Jakob spurte dem: Mine brødre, hvor er I fra? De svarte: Vi er fra Karan.

ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃

Så spurte han dem: Kjenner I Laban, sønn til Nakor? De svarte: Ja, vi kjenner ham.

ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃

Da spurte han dem: Står det vel til med ham? De svarte: Ja, det gjør det, og se, der kommer hans datter Rakel med småfeet.

ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃

Da sa han: Det er jo ennu høi dag, det er ennu ikke tid til å samle buskapen; vann småfeet og gå avsted igjen og gjæt!

ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃

Men de sa: Det kan vi ikke før alle feflokkene er samlet, og stenen blir veltet fra brønnens åpning; da vanner vi småfeet.

ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃

Mens han ennu talte med dem, kom Rakel med sin fars småfe; for det var hun som gjætte.

עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃

Og da Jakob så Rakel, sin morbror Labans datter, og så småfeet som hørte hans morbror til, gikk han frem og veltet stenen fra brønnens åpning og vannet sin morbror Labans småfe.

ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃

Og Jakob kysset Rakel og brast i gråt.

וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃

Og Jakob fortalte Rakel at han var hennes fars frende, og at han var sønn til Rebekka; da sprang hun avsted og fortalte det til sin far.

ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃

Da nu Laban fikk høre om Jakob, sin søstersønn, løp han ham i møte og omfavnet ham og kysset ham og førte ham inn i sitt hus; og han fortalte Laban alt det som hadde hendt.

ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃

Da sa Laban til ham: Sannelig, vi er av samme kjød og blod. Og han blev hos ham en måneds tid.

ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃

Så sa Laban til Jakob: Skulde du tjene mig for intet, fordi om du er min frende? Si mig hvad du vil ha i lønn!

ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃

Nu hadde Laban to døtre, den eldste hette Lea, og den yngste hette Rakel.

וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃

Lea hadde matte øine; men Rakel var vakker av skapning og vakker å se til.

ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃

Og Jakob hadde Rakel kjær; derfor sa han: Jeg vil tjene dig syv år for Rakel, din yngste datter.

ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃

Laban svarte: Det er bedre at jeg gir henne til dig, enn at jeg gir henne til en annen mann; bli hos mig!

ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃

Så tjente Jakob i syv år for Rakel; og disse år syntes han var nogen få dager, fordi han hadde henne kjær.

ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃

Derefter sa Jakob til Laban: La mig nu få min hustru, for min tid er ute, og jeg vil gå inn til henne.

ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃

Da samlet Laban alle menn der på stedet og gjorde et gjestebud.

ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃

Og om aftenen tok han sin datter Lea og førte henne inn til ham, og han gikk inn til henne.

ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃

Og Laban gav sin trælkvinne Silpa til sin datter Lea som trælkvinne.

ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃

Men om morgenen - se, da var det Lea. Da sa han til Laban: Hvad er det du har gjort mot mig? Var det ikke for Rakel jeg tjente hos dig? Hvorfor har du sveket mig?

ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃

Laban svarte: Det er ikke skikk her hos oss å gi den yngste bort før den eldste.

ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃

La nu Leas bryllups-uke gå til ende, så vil vi også gi dig den andre, hvis du vil tjene hos mig i syv år til.

מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃

Og Jakob gjorde så, og han lot bryllups-uken gå til ende. Da gav han ham sin datter Rakel til hustru.

ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃

Og Laban gav sin trælkvinne Bilha til sin datter Rakel som trælkvinne.

ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃

Så gikk han også inn til Rakel, og han holdt mere av Rakel enn av Lea. Siden tjente han ennu syv år til hos Laban.

ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃

Da Herren så at Lea blev tilsidesatt, åpnet han hennes morsliv; men Rakel var barnløs.

וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃

Og Lea blev fruktsommelig og fødte en sønn, og hun kalte ham Ruben; for hun sa: Herren har sett til mig i min ulykke; nu vil min mann elske mig.

ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃

Og hun blev atter fruktsommelig og fødte en sønn og sa: Herren har hørt at jeg var tilsidesatt; derfor har han gitt mig også denne sønn. Så kalte hun ham Simeon.

ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃

Og hun blev atter fruktsommelig og fødte en sønn og sa: Nu må vel endelig min mann holde sig til mig, for jeg har født ham tre sønner. Derfor kalte de ham Levi.

ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃

Og hun blev atter fruktsommelig og fødte en sønn og sa: Nu vil jeg prise Herren. Derfor kalte hun ham Juda. Så fikk hun ikke flere barn da.

ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃