I Samuel 8

Da Samuel blev gammel, satte han sine sønner til dommere over Israel.

ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל׃

Hans førstefødte sønn hette Joel og hans annen sønn Abia; de dømte i Be'erseba.

ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע׃

Men hans sønner vandret ikke på hans veier, men søkte bare egen vinning og tok imot gaver og bøide retten.

ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משפט׃

Da samlet alle Israels eldste sig og kom til Samuel i Rama.

ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה׃

Og de sa til ham: Nu er du blitt gammel, og dine sønner vandrer ikke på dine veier; så sett nu en konge over oss til å dømme oss, som alle folkene har!

ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים׃

Men det ord gjorde Samuel ondt, da de sa: Gi oss en konge til å dømme oss! Og Samuel bad til Herren.

וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה׃

Da sa Herren til Samuel: Lyd folket i alt hvad de sier til dig! For det er ikke dig de har forkastet, men det er mig de har forkastet, så jeg ikke skal være konge over dem.

ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם׃

Som de alltid har gjort fra den dag jeg førte dem op fra Egypten, til den dag idag, idet de forlot mig og tjente andre guder, således gjør de nu også mot dig.

ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם לך׃

Men lyd nu deres ord! Du må bare alvorlig vidne for dem og foreholde dem hvorledes han vil bære sig at den konge som kommer til å råde over dem.

ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם׃

Så sa Samuel alle Herrens ord til folket som krevde en konge av ham.

ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך׃

Han sa: Således vil han bære sig at den konge som kommer til å råde over eder: Eders sønner vil han ta og sette dem til å stelle med sin vogn og sine hester, og de skal løpe foran hans vogn,

ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו׃

Og han vil sette dem til høvdinger over tusen og høvdinger over femti og til å pløie hans akrer og høste hans avling og til å gjøre hans krigsredskaper og hans kjøretøi.

ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו׃

Eders døtre vil han ta og sette til å lage salver og til å koke og bake for ham.

ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות׃

Eders beste jorder og vingårder og oljehaver vil han ta og gi sine tjenere.

ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו׃

Og av eders akrer og eders vingårder vil han ta tiende og gi sine hoffmenn og sine tjenere.

וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו׃

Eders træler og eders trælkvinner og eders beste unge menn og eders asener vil han ta og bruke til sitt arbeid.

ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו׃

Av eders småfe vil han ta tiende, og I selv skal være hans træler.

צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים׃

Da skal I en dag rope til Herren for den konges skyld som I har kåret eder; men den dag skal Herren ikke svare eder.

וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא׃

Men folket vilde ikke høre på Samuel, de sa: Nei, vi vil ha en konge over oss.

וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו׃

Vi vil være som alle de andre folk; vår konge skal dømme oss, og han skal dra ut foran oss og føre våre kriger.

והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו׃

Da Samuel hadde hørt alle folkets ord, bar han dem frem for Herren.

וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה׃

Og Herren sa til Samuel: Lyd deres ord og sett en konge over dem! Så sa Samuel til Israels menn: Gå hjem hver til sin by!

ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו׃