Proverbs 7

My son, keep my words, and lay up my commandments with thee.

בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃

Keep my commandments, and live; and my law as the apple of thine eye.

שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃

Bind them upon thy fingers, write them upon the table of thine heart.

קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃

Say unto wisdom, Thou art my sister; and call understanding thy kinswoman:

אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃

That they may keep thee from the strange woman, from the stranger which flattereth with her words.

לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃

For at the window of my house I looked through my casement,

כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃

And beheld among the simple ones, I discerned among the youths, a young man void of understanding,

וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃

Passing through the street near her corner; and he went the way to her house,

עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃

In the twilight, in the evening, in the black and dark night:

בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃

And, behold, there met him a woman with the attire of an harlot, and subtil of heart.

והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃

(She is loud and stubborn; her feet abide not in her house:

המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃

Now is she without, now in the streets, and lieth in wait at every corner.)

פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃

So she caught him, and kissed him, and with an impudent face said unto him,

והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃

I have peace offerings with me; this day have I payed my vows.

זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃

Therefore came I forth to meet thee, diligently to seek thy face, and I have found thee.

על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃

I have decked my bed with coverings of tapestry, with carved works, with fine linen of Egypt.

מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃

I have perfumed my bed with myrrh, aloes, and cinnamon.

נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃

Come, let us take our fill of love until the morning: let us solace ourselves with loves.

לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃

For the goodman is not at home, he is gone a long journey:

כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃

He hath taken a bag of money with him, and will come home at the day appointed.

צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃

With her much fair speech she caused him to yield, with the flattering of her lips she forced him.

הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃

He goeth after her straightway, as an ox goeth to the slaughter, or as a fool to the correction of the stocks;

הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃

Till a dart strike through his liver; as a bird hasteth to the snare, and knoweth not that it is for his life.

עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃

Hearken unto me now therefore, O ye children, and attend to the words of my mouth.

ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃

Let not thine heart decline to her ways, go not astray in her paths.

אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃

For she hath cast down many wounded: yea, many strong men have been slain by her.

כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃

Her house is the way to hell, going down to the chambers of death.

דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃