Proverbs 1

The proverbs of Solomon the son of David, king of Israel;

משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃

To know wisdom and instruction; to perceive the words of understanding;

לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃

To receive the instruction of wisdom, justice, and judgment, and equity;

לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃

To give subtilty to the simple, to the young man knowledge and discretion.

לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃

A wise man will hear, and will increase learning; and a man of understanding shall attain unto wise counsels:

ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃

To understand a proverb, and the interpretation; the words of the wise, and their dark sayings.

להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃

The fear of the LORD is the beginning of knowledge: but fools despise wisdom and instruction.

יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃

My son, hear the instruction of thy father, and forsake not the law of thy mother:

שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃

For they shall be an ornament of grace unto thy head, and chains about thy neck.

כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃

My son, if sinners entice thee, consent thou not.

בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃

If they say, Come with us, let us lay wait for blood, let us lurk privily for the innocent without cause:

אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃

Let us swallow them up alive as the grave; and whole, as those that go down into the pit:

נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃

We shall find all precious substance, we shall fill our houses with spoil:

כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃

Cast in thy lot among us; let us all have one purse:

גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃

My son, walk not thou in the way with them; refrain thy foot from their path:

בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃

For their feet run to evil, and make haste to shed blood.

כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃

Surely in vain the net is spread in the sight of any bird.

כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃

And they lay wait for their own blood; they lurk privily for their own lives.

והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃

So are the ways of every one that is greedy of gain; which taketh away the life of the owners thereof.

כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃

Wisdom crieth without; she uttereth her voice in the streets:

חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃

She crieth in the chief place of concourse, in the openings of the gates: in the city she uttereth her words, saying,

בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃

How long, ye simple ones, will ye love simplicity? and the scorners delight in their scorning, and fools hate knowledge?

עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃

Turn you at my reproof: behold, I will pour out my spirit unto you, I will make known my words unto you.

תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃

Because I have called, and ye refused; I have stretched out my hand, and no man regarded;

יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃

But ye have set at nought all my counsel, and would none of my reproof:

ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃

I also will laugh at your calamity; I will mock when your fear cometh;

גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃

When your fear cometh as desolation, and your destruction cometh as a whirlwind; when distress and anguish cometh upon you.

בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃

Then shall they call upon me, but I will not answer; they shall seek me early, but they shall not find me:

אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃

For that they hated knowledge, and did not choose the fear of the LORD:

תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃

They would none of my counsel: they despised all my reproof.

לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃

Therefore shall they eat of the fruit of their own way, and be filled with their own devices.

ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃

For the turning away of the simple shall slay them, and the prosperity of fools shall destroy them.

כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃

But whoso hearkeneth unto me shall dwell safely, and shall be quiet from fear of evil.

ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃