Matthew 13

The same day went Jesus out of the house, and sat by the sea side.

ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃

And great multitudes were gathered together unto him, so that he went into a ship, and sat; and the whole multitude stood on the shore.

ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃

And he spake many things unto them in parables, saying, Behold, a sower went forth to sow;

וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃

And when he sowed, some seeds fell by the way side, and the fowls came and devoured them up:

ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃

Some fell upon stony places, where they had not much earth: and forthwith they sprung up, because they had no deepness of earth:

ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃

And when the sun was up, they were scorched; and because they had no root, they withered away.

ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃

And some fell among thorns; and the thorns sprung up, and choked them:

ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃

But other fell into good ground, and brought forth fruit, some an hundredfold, some sixtyfold, some thirtyfold.

ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃

Who hath ears to hear, let him hear.

מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

And the disciples came, and said unto him, Why speakest thou unto them in parables?

ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃

He answered and said unto them, Because it is given unto you to know the mysteries of the kingdom of heaven, but to them it is not given.

ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃

For whosoever hath, to him shall be given, and he shall have more abundance: but whosoever hath not, from him shall be taken away even that he hath.

כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃

Therefore speak I to them in parables: because they seeing see not; and hearing they hear not, neither do they understand.

על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃

And in them is fulfilled the prophecy of Esaias, which saith, By hearing ye shall hear, and shall not understand; and seeing ye shall see, and shall not perceive:

ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃

For this people's heart is waxed gross, and their ears are dull of hearing, and their eyes they have closed; lest at any time they should see with their eyes, and hear with their ears, and should understand with their heart, and should be converted, and I should heal them.

כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃

But blessed are your eyes, for they see: and your ears, for they hear.

ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃

For verily I say unto you, That many prophets and righteous men have desired to see those things which ye see, and have not seen them; and to hear those things which ye hear, and have not heard them.

כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃

Hear ye therefore the parable of the sower.

לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃

When any one heareth the word of the kingdom, and understandeth it not, then cometh the wicked one, and catcheth away that which was sown in his heart. This is he which received seed by the way side.

כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃

But he that received the seed into stony places, the same is he that heareth the word, and anon with joy receiveth it;

והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃

Yet hath he not root in himself, but dureth for a while: for when tribulation or persecution ariseth because of the word, by and by he is offended.

אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃

He also that received seed among the thorns is he that heareth the word; and the care of this world, and the deceitfulness of riches, choke the word, and he becometh unfruitful.

והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃

But he that received seed into the good ground is he that heareth the word, and understandeth it; which also beareth fruit, and bringeth forth, some an hundredfold, some sixty, some thirty.

והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃

Another parable put he forth unto them, saying, The kingdom of heaven is likened unto a man which sowed good seed in his field:

וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃

But while men slept, his enemy came and sowed tares among the wheat, and went his way.

ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃

But when the blade was sprung up, and brought forth fruit, then appeared the tares also.

וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃

So the servants of the householder came and said unto him, Sir, didst not thou sow good seed in thy field? from whence then hath it tares?

ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃

He said unto them, An enemy hath done this. The servants said unto him, Wilt thou then that we go and gather them up?

ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃

But he said, Nay; lest while ye gather up the tares, ye root up also the wheat with them.

ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃

Let both grow together until the harvest: and in the time of harvest I will say to the reapers, Gather ye together first the tares, and bind them in bundles to burn them: but gather the wheat into my barn.

הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃

Another parable put he forth unto them, saying, The kingdom of heaven is like to a grain of mustard seed, which a man took, and sowed in his field:

וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃

Which indeed is the least of all seeds: but when it is grown, it is the greatest among herbs, and becometh a tree, so that the birds of the air come and lodge in the branches thereof.

והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃

Another parable spake he unto them; The kingdom of heaven is like unto leaven, which a woman took, and hid in three measures of meal, till the whole was leavened.

וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃

All these things spake Jesus unto the multitude in parables; and without a parable spake he not unto them:

כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃

That it might be fulfilled which was spoken by the prophet, saying, I will open my mouth in parables; I will utter things which have been kept secret from the foundation of the world.

למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃

Then Jesus sent the multitude away, and went into the house: and his disciples came unto him, saying, Declare unto us the parable of the tares of the field.

אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃

He answered and said unto them, He that soweth the good seed is the Son of man;

ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃

The field is the world; the good seed are the children of the kingdom; but the tares are the children of the wicked one;

והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃

The enemy that sowed them is the devil; the harvest is the end of the world; and the reapers are the angels.

והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃

As therefore the tares are gathered and burned in the fire; so shall it be in the end of this world.

והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃

The Son of man shall send forth his angels, and they shall gather out of his kingdom all things that offend, and them which do iniquity;

בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃

And shall cast them into a furnace of fire: there shall be wailing and gnashing of teeth.

והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

Then shall the righteous shine forth as the sun in the kingdom of their Father. Who hath ears to hear, let him hear.

אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

Again, the kingdom of heaven is like unto treasure hid in a field; the which when a man hath found, he hideth, and for joy thereof goeth and selleth all that he hath, and buyeth that field.

עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃

Again, the kingdom of heaven is like unto a merchant man, seeking goodly pearls:

עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃

Who, when he had found one pearl of great price, went and sold all that he had, and bought it.

וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃

Again, the kingdom of heaven is like unto a net, that was cast into the sea, and gathered of every kind:

עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃

Which, when it was full, they drew to shore, and sat down, and gathered the good into vessels, but cast the bad away.

וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃

So shall it be at the end of the world: the angels shall come forth, and sever the wicked from among the just,

כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃

And shall cast them into the furnace of fire: there shall be wailing and gnashing of teeth.

והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

Jesus saith unto them, Have ye understood all these things? They say unto him, Yea, Lord.

ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃

Then said he unto them, Therefore every scribe which is instructed unto the kingdom of heaven is like unto a man that is an householder, which bringeth forth out of his treasure things new and old.

ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃

And it came to pass, that when Jesus had finished these parables, he departed thence.

ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃

And when he was come into his own country, he taught them in their synagogue, insomuch that they were astonished, and said, Whence hath this man this wisdom, and these mighty works?

ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃

Is not this the carpenter's son? is not his mother called Mary? and his brethren, James, and Joses, and Simon, and Judas?

הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃

And his sisters, are they not all with us? Whence then hath this man all these things?

ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃

And they were offended in him. But Jesus said unto them, A prophet is not without honour, save in his own country, and in his own house.

ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃

And he did not many mighty works there because of their unbelief.

ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃